פינק ליידי

 

 

     היא לובשת בגדים ורודים ונעלים דמויי עור נחש ורודות (שעיצבה בעצמה) וחובשת כובע אדום על שיערה הורוד. "עכשיו אני אוהבת ורוד" היא מצהירה "זה משתנה. הייתה לי לא מזמן תקופה כחולה".

המראה של קאתי גרנייר Katie Greenyer, כולה בת 34, ורוד כמו העתיד  שלה. הג'ינג'ית הזו שכיהנה כמעצבת הראשית של מותג האופנה Red or Dead, לא עצרה באדום והמשיכה לתפקידה הנוכחי כמעצבת הראשית של הקונצרן האנגלי Pentland המחזיק במותג Red or Dead לצד מטילות ביצי זהב נוספות כמו Kickers,Speedo, Lacoste, Kangaroos

לפני שבוע נחתה בבית הספר לעיצוב שנקר, לדלות משם את הכוכב שישתתף בתכנית ייחודית למעצבים צעירים שמקדמת קבוצת פנטלנד עם שנקר. הכוכב הנולד השנה הוא מנשה בן יוסף, בוגר המחלקה לעיצוב אופנה, שיעבוד כשנה במחלקת העיצוב והפיתוח של אחת מחברות הבת של הקונצרן בפיתוח מותג. בשנה שעברה השתתף בתוכנית רן מרכזי, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר והיה מעורב בפיתוח משקפי MP3 חסין למים, צעצועים לילדים ועוד. "אנו מעסיקים מעצב ישראלי אחד בכל שנה שאנחנו בוחרים משנקר. רן נשאר וממשיך איתנו הלאה אחרי שנת החונכות הזו והוא נחשב סיפור הצלחה", קובעת גרינייר.   

 

 

 

אוהבת זבל

 

 

 

 

     כשגרנייר נשאלת אם מדינה צעירה ומתגבשת כמו שלנו יכולה לנפק מעצבים למדינה כאנגליה לה מסורת עתיקת יומין בעיצוב, היא עונה "לונדון נחשבת כרב תרבותית, לעומתה אתם בישראל רב לאומיים. יש ביניכם רוסים וגרמנים ומעט צרפתים ופולנים, מעט מכל דבר. זה לא שבלונה של אבא ואמא מאותה ארץ. אני שומעת מכם המון סיפורים על המסורת מהבית והשפעותיה. הסבירו לי שהמכונה לקניית שוקולד במסדרון בשנקר נועדה כדי שברגעים קשים יהיה לך גם מתוק. לכל דבר יש אצלכם פירוש עמוק יותר. אפילו לשוקולד מזורגג יש אצלכם סיפור".

 

     כשמתחקים אחרי טעמיה והדברים המשפיעים על הקו העיצוב שלה, לא מוצאים שם שום דבר מהקטלוג של האופנה העכשווית בעולם, נוסח פרדה או מקווין. "יש לי טעם אקלקטי, אני אוהבת דברים ישנים, קלאסיים, רהיטי רוקוקו, את בקינגהם פאלאס, מבנים עתיקים שהם אולי הכי מכוערים בלונדון. בעבר לא אהבתי את כל זה, אבל הטעם שלי נעשה מורכב יותר. אני מתה על קיטש וכל מה שקשור למשחקי צבעים. יש לי בובה של גמד המחזיק מכונת ירייה בפתח החווה שלי", מתמוגגת גרינייר, המתגוררת במשך השבוע בבית צף על נהר התמזה ובסופי השבוע שוהה עם משפחתה בחווה כפרית בקאנטרי סייד האנגלי. "אני אוהבת את מעצבות האופנה סוניה דלוני וויויאן ווסטווד שמבינות נשים, אצלן את לא צריכה להיות רזה או עם שדיים שטוחות, לכל אשה יש להן בגד. אני לא שוכחת שאני מעצבת עבור החברה והלקוחות, חלק ממה שאני מעצבת אולי לא אלבש בעצמי אבל תפקידי הרי לא לעצב לעצמי". אז מה באמת אנשים ירצו כעת ללבוש, אנחנו מנסים לגלות ממי שמכתיבה את סגנונם של מיליוני לבשנים ברחבי העולם. "זו השאלה הגדולה", צוחקת גרינייר ולאחר דקת מחשבה אומרת "אני חושבת שהדפסים גיאומטריים, טקסטורה, צבע. המינימליזם הוא אאוט כעת, יותר זה יותר והוא יותר טוב, מעולם לא הייתי בחורה של מינימליזם. אני אוהבת זבל ואין דבר אהוב עלי יותר מאשר לאסוף אותו בשווקים בימי ראשון".

 

 

 

 

 

מצחיק בפסגה

 

      גרינייר סיימה לפני שלוש עשרה שנים בית ספר לעיצוב ואמנות בליוורפול ועיצבה כעצמאית ללקוחות כמו רד-אור-דד, כריסטיאן לקרואה, ד"ר מרטין. "מצאתי עצמי עובדת כל יום כמו פועלת עד הבוקר. אמרתי לעצמי שאני צריכה מקום עבודה שנסגר בערב ומגרש אותי הביתה", היא אומרת. מקץ שנה כעצמאית היא ניצלה את קשרי העבודה שלה עם רד-אור-דד בקונצרן פנטלנד המחזיק במותג והגיעה למשרדי הקונצרן לראיון עבודה. בחזית בניין המנהלה חתכה את דרכה לימוזין מפוארת נהוגה בידי נהג במדים. הג'ינג'ית לא היססה להסביר בעגה ליוורפולית עסיסית לנוסע כסוף השיער החנוט בחליפה שבלימוזינה, מה היא חושבת על תרחים שכמותו ונכנסה כרוח סערה לבניין. שם עברה את ראיון העבודה שלה אצל אותו מבוגר כסוף שיער, שהסתבר כי אינו אחר מאשר נשיא הקונצרן. הרוח המרדנית שלה מסתבר השתלמה והוא מינה אותה כמעצבת הראשית של המותג רד-אור-דד, כדי לתעל את אותה רוח נועזת ולהדביק בה את לקוחותיו הצעירים.

 

     "תמיד הייתי מאד בטוחה בעצמי, יש בכלל מעט דברים שאני לא בטוחה לגביהם. אין לי הרבה סבלנות. כשיש לי רעיון אני רוצה שהוא יבוצע כעת ובדיוק בדרך שאני רוצה את זה ואני מאבדת את הסבלנות אם זה לא כך. חלק גדול מיעדי הגשמתי. כל דבר שרציתי כילדה קטנה, החלטתי להשיג והשגתי. רציתי להשתתף במרוץ המרתון בלונדון השנה. בתחילת השנה התחלתי לרוץ מדי בוקר, בשבועיים הראשונים חשבתי שאמות ועכשיו אני רצה בקלות 20 ק"מ כל בוקר ואני יודעת שלאט לאט ובביטחון אגיע לכך שאוכל לרוץ מרחק כפול".

 

     ניסיון לברר איתה מה מקור השם רד-אור-דד והאם נבון להשתמש במוות כחלק ממותג זוכה לתשובה אסרטיבית "אתם הישראליים יותר מדי עמוקים בקשר להכל וחושבים שלכל דבר צריך להיות פירוש. תפסיקו ללעוס, רד-אור-דד זה פשוט מה שזה, אין כאן שום סוד". לעומת זאת היא מוכנה לגלות מהיכן קיבלה את ההשראה לאתר האינטרנט שעיצבה בעצמה למותג: "אני מתה על אוכל הודי. יש מסעדה בליוורפול בשם 'המסע להודו', העיצוב שלה מזייף אווירה הודית, אבל האוכל מדהים, כל ארוחה שלי שם מסתיימת בזה שנהג מונית נאלץ לשאת אותי למונית. המסעדה הייתה ההשראה שלי לאתר. המבוא להודו הוא המבוא לרד אור דד, עם מקדשים של רד-אור-דד ופיפ שואו. כל הרעיונות באתר באו ממסעדה הודית".

 

     כמעצבת הראשית בקונצרן, מובילה גרינייר את סגנון הקבוצה והקו העיצובי שלה, מזהה הזדמנויות עסקיות וממלאה תפקיד של שגרירה באירועים חשובים בעולם. עליה להתמצא בעיצוב טווח אדיר של תחומים, מעיצוב פנים, מוצרים, קוסמטיקה, נעליים, טלפונים סלולריים, אתרי אינטרנט, בגדים ועד לטכסטיל וכל זאת לעשות עבור מספר חברות עם סגנון ומיתוג שונים. המוצר האחרון אותו עיצבה גרינייר בעצמה היה טלפון סלולרי. "אני מאד גאה בזה, כי אני חושבת שרוב מתכנני המכשירים האלה חושבים רק על גברים וכלל לא על נשים ולקחתי את זה בחשבון. הגברים מבקשים בעיקר טכנולוגיה. נשים רוצות שהטלפון פשוט יעבוד, גברים אוהבים לסבך דברים".

 

 

     "אני מסוגלת לא להירדם בלילה ולנסות בשלוש לפנות בוקר למצוא עיצוב שיעבוד טוב יותר", היא מודה "אני כל הזמן רושמת רשימות בפנקס ורוד (אלא מה?) ולא יכולה לעזוב את המשרד לפני שעשיתי קו על כל המשימות היומיות. אני בקשר עם המעצבים של המתחרים, כמו נייקי, פומה ודיזל ואנחנו מדסקסים כקולגות רעיונות עיצוביים ומביעים דעה זה על זה, כולנו רוצים להיות יותר טובים מיום ליום". היא מביטה בשעון היד שלה בעל הרצועה הורודה בחוסר מנוחה ומסכמת בעליצות "זה נהדר להיות מעורבת בכל כך הרבה היבטים בעיצוב, בחברות כאלה נהדרות, עם כה הרבה אנשים מופלאים ומוכשרים. זו פריבילגיה ואני לא שוכחת את זה, אני לעתים צובטת עצמי כדי להיות בטוחה שזה לא חלום וכולם יעלמו לפתע. הייתי ברת מזל, אבל אני לא חושבת שאני בפסגה עדיין. אני צריכה אתגר חדש. אבל בסך הכל הייתי רוצה להיזכר כמישהי שהייתה מצחיקה, אמינה והייה כייף לבלות איתה ביחד בימי שישי".

 

פורסם ב-TimeOut, נובמבר 2006

www.redordead.com

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s