סיפורו של העיצוב הישראלי

מודעות פרסומת

סבתא פותחת בר וודקה יהודי

 

 

 

     אני אומר תמיד שאין עדיין עיצוב ישראלי, אבל יש עיצוב תל אביבי. והמגמה כיום בעיצוב   

ובאדריכלות העיר היא לשמר את המורשת ולשמור על צביונה הנוסטלגי של תל אביב הקטנה, הישנה והטובה. למשל במתחם הבילוי ההולך ונרקם במנשייה, בתוך אוסף הבתים לשימור של שכונת עוני שהוקפאה בשנות השישים ומעירים אותה עתה לעידן נהנתני ושבע. למשל ב"קיטון", מוסד תרבות גרגרני שקם לפני קום המדינה לצד "כסית" ועיצוב ושיפוץ חדשים השיבו לו עתה את נעוריו. כשבמנשייה הסתובב קזבלן, ב"קיטון" ישבו משוררים ואמנים.

 

המדינה הייתה אז חלום שבדרך וסבא צבי ניהל דוכן אבטיחים ברחוב דיזנגוף בתל אביב הקטנה. סבתא שרה באה אליו מדי יום להאכילו בתבשילים שהכינה. לקוחות היו מצטרפים ויושבים עמו וטועמים מהתבשילים והם הגיעו תמיד באורח פלא לדוכן, בדיוק בזמן שהגיעו התבשילים. שמעה של ארוחת הצהריים של "מלך האבטיחים" יצא למרחוק ומספרם של "חבריו" הלך והתעצם והוא מצא עצמו חולק את פת לחמו עם ערב רב של חברים, ידידים ולקוחות. הוד פולניותה סבתא שרה, לא ראתה בעין יפה את בזיזת תבשיליה ואז נולד הרעיון להקים קיטון קטן שיגיש ארוחות צהריים, לצד דוכן האבטיחים.

 

 

 

האהבה של אלכסנדר ורובינא לקניידלעך

 

 

 

"קיטון" נוסדה ב-1945 והפכה למרכז חיי רוח ותרבות, בו התרועעו מיטב אנשי הרוח של התקופה: שחקנים כחנה רובינא, חנה מרון, מסקין, קלצ'קין ומילא, לצד ציירים כיוסל ברגנר, קדישמן (שזהו מקומו הקבוע עד היום) ותומרקין, לצד משוררים כאלתרמן, חיים חפר, גורי – והמשורר אלכסנדר פן, שהציע לקרוא למקום "קיטון" וכך היה. "כולנו קצת הומלסים והאוכל מזכיר לנו את הבית שאבד", אומר קדישמן. אפשר היה למצוא ב"קיטון" את נשיא המדינה אפרים קציר לצד אפרים קישון לצד יונתן גפן לצד נעמי שמר, את הפסנתרנית פנינה זלצמן לצד שלום חנוך, ארתור רובינשטיין לצד שלמה ניצן לצד גדי יגיל, יוסי שריד לצד שולמית אלוני, אהוד לצד מאיר שניהם בנאי ואף את יפה ירקוני לצד שושנה דמארי, עם תימנים נוספים כיזהר כהן ובועז שרעבי. כולם עסקו ברוח, נאפו וריכלו על כך ואכלו קניידלעך במרק עוף, קרפלעך (המוגדר בתפריט: "התשובה היהודית לרביולי האיטלקי האנטישמי"), וורניקס, טשולנט עם קישקע, לצד פירה וצימעס וקינחו בקוגל או בשטרודל עם אבקת סוכר.

 

 

 

מקומותיה של תל אביב התרבו בינתיים ושקקו בקצב הסושי סמבה, עם ארומה של קפה ג'ו, האמנים ליהטטו בהאומן 17 והשפים בתכניות טלביזיה ובין הריגושים הנוצצים לאור השנדליר שעלתה רבע מיליון שקל שסיפקו מעצבים מתוקשרים, איך יכול להתחרות קיטון קטן ומאובק, רק עם קרפלעך ממולאים בזכרונות שעושה חייה הטבחית מו ידיה?

 

 

 

אל תיגע בסבתא

 

 

 
 

 

 

"ההחלטה שלי לשפץ ולעדכן את המקום לוותה בתהליך נפשי קשה", אומרת אורנה רסקין (45) הנכדה המנהלת כיום את "קיטון". "רציתי לשמר את שהיה במקום והבנתי שכבר אי אפשר. שיפוץ המסעדה משמעו למחוק את סבתא ואת אמא והייתי צריכה לקבל החלטה קשה. הבנתי כמה הלקוחות אוהבים את המקום ומפחדים משינוי, ממש כמוני. אז ערבתי אותם בתהליך, הושבתי אותם עם האדריכל כדי שירגיע אותם". אל האדריכלים הגיעה רסקין במקרה "הקשתי בגוגל מונח פרוע – 'עיצוב פולני' ולהפתעתי הגעתי לפוסט על צמד מעצבים 'ניאו-פולנים' בבלוג 'זבוב על הקיר'".

 

 

 

                  הנכדה, אורנה רסקין, המנהלת את "קיטון" כיום

 

הניתוח הצליח ו"קיטון" חייה ונושמת, מסורקת, נקייה ומצוחצחת. ברוב המסעדות החדשות מוטל על המעצבים להמציא סיפור שיעשיר את חווית המקום ולהתאים לו עיצוב. כאן היו צריכים המעצבים להיזהר מלקלקל את הסיפור הקיים. "שמרנו את הישן אך התאמנו את החלל כדי שגם צעירים ייהנו ממנו" מעיד המעצב רואי רוט "ניקינו את גיבובי השמעטס שהצטברו פה, אך עם הרבה כבוד לזיכרונות. לא נגענו בקיר המיתולוגי שעליו ציורי ציירים ששילמו בהם תמורת אוכל. הוספנו ויטרינה לסרוויסים ומזכרות, שזה הכי פולני שאפשר. שחזרנו את השילוט שהיה בעבר עם הניאונים בני 20 שנה. אפילו השארנו בו את השגיאה בשם המסעדה באנגלית. שולחנות האוכל נשארו מסודרים כמו ועדת קבלה. עם זאת יהיו שם גזוזים צבעוניים ובר הוודקה היהודי הראשון, שהחל מחצות יגיש וודקות עם מאזטים יהודיים. גם המצאנו אוכל שמתאים לאכלני לילה שמעדיפים פינגר פוד על התעסקות עם סכו"ם".

 

 

 

עיצוב ניאו-פולני

 

 

 

 

 

 

                   מעצב הפנים רואי רוט מהצמד "רוט-טבת עיצוב חלל". למטה: כסאות שמורים (הכסא של רפאל קלצ'קין)

 

 

סטודיו "רוט-טבת עיצוב חלל" (מעצבי "האומן 17" בחיפה, "לימה לימה" ו"סלונה"), הנחיל את הסגנון אותו הוא מכנה "ניאו פולני". "זה מודרני של פעם, כשהיו סלונים צנועים ללא קישוטים, ללא פאר מדומה, פונקציונאליים ועם חום", מפרש רוט "שילבנו מנורות סלון מזכוכית, מפות בד על השולחן שכבר פסו מהנוף, תמונות ישנות, ניחוח של הסלון של הסבתא. את תקרת פסי העץ שאלנו מבתי הקפה המודרניסטים שעיצבה דורה גד ז"ל ורצפת טראצו מצוירת קלאסית. זהו מקום צנוע, הצגה של איש אחד ומעט עובדים. חדרון קטן ומטבחון קטנטן. אנו רגילים לעבוד עם יזמים צעירים ומגניבים ומצאנו עצמנו עם אנשים זקנים והמון נשמה. היה לנו פועל ערבי מטירה שלמד לקלל ביידיש".

 

בספר האורחים של המקום כתב חיים חפר: "נווה מדבר פולני בארץ החומוס / כאן הטשולנט על הג'חנון גובר / והכבד קצוץ לקיבה לא מוותר / והוודקה עם הדג מלוח / מטפלים במצב רוח / וכל התפריט היידישקייט / על זה אין ויכוח / ועל הקירות  קדישמן לקינוח / ואומרים המחייה והולכים לנוח". בתחתית העמוד כותב יורם קניוק: "ישבנו כאן והחלטנו להתחתן ולהוליד מישהו שישב פה כמו שאני ישבתי על הברכיים של רובינא". "אני כותב כאן ברוסית, שפת האם שלי, כי אני מרגיש בבית", כותב ארקדי דוכין.

 

"כשהייתי ילדה פחדתי שכל הזקנים ימותו ותיגמר המסעדה", אומרת אורנה ומביטה בנחת ובסיפוק על הסועדים. מטרוניתה פולניה קשישה יוצאת שבעה מהמסעדה, טופחת לרסקין על הכתף: "כל הכבוד, נראה יופי, ניקיתם", היא אומרת ורסקין נאנחת אנחת רווחה. 

 

 

 

              מספר האורחים של "קיטון", ברכה של מנשק'ה קדישמן

 

 

כתבה מקוצרת הופיעה במדור שלי "עיניים גדולות" ב"ישראל-היום" (מתפרסם מדי חמישי)

 

 

10 הברקות בעיצוב הישראלי השנה

 

 
 

1      

חנוכייה עשויה מהשתקפות 

ילד הפלא של העיצוב הישראלי, סיים לפני שלוש שנים את לימודי העיצוב שלו וכיום נמכרים עיצוביו בחנויות העיצוב היוקרתיות בארץ ובעולם. השנה הוא הפתיע עם חנוכיית שמן ממתכת, העשויה… מהשתקפות: חנוכיית מתכת שצורתה מעוותת בחיתוך לייזר, שכשהיא משתקפת על גבי רפלקטור, ההשתקפות מתקנת את העיוות ומתקבלת חנוכייה אמיתית בצורתה המוכרת.

 

…………………………………………………………………………………………………………………………..

 

 

 

 

2      

"הצב צוחק עלי", טל גור

גור (45), משורת המעצבים הבולטים בארץ, ידוע בזכות גופי התאורה מפלסטיק שהוא מייצר בתעשייה ביתית, בקיבוץ גילגל שבבקעה. בסדרת מסעות שעשה במזרח הרחוק, בעיקר ביפן, התוודע לשיטות עבודה מסורתיות בכפרים השונים, אשר נדרסו ונעלמו תחת גלגלי התעשייה, הכלכלה והסחר העולמיים, השואפים לייצר מיליוני מוצרים זולים להמונים. יחד איתם נכחדו אלפי בעלי מקצוע, שרכשו את מיומנותם מאב לבן לאורך דורות. בתערוכה זו במוזיאון תל אביב (יוני 2007), הוא הציג סדרת מוצרים שמרדה בכל כללי היעילות הכלכלית: אובייקטים לא אחידים בצורתם, שנעשו בעבודת יד, מחומרים לא מתועשים (במבוק וקש).  

www.talgur.com

 

…………………………………………………………………………………………………………………………..

 

 

 

 

3      

פסטיבל "בתים פתוחים"

לא סיקרן אתכם לעתים לשוטט ולהציץ בבתים מפורסמים שאינם פתוחים לקהל הרחב? למשל לסייר בדירות המגדל המתגרה והפרובוקטיבי שתכנן אילן פיבקו על נתיבי איילון ("מגדל הגן")? אביבה לוינסון והאדריכל אלון בן נון, יזמו פסטיבל דומה למתקיים בערים רבות בעולם ובסוף שבוע אחד בחודש מאי, ארגנו סיורים בחמישים מבנים ואתרים ברחבי תל אביב. הקהל הרחב הצביע באלפי רגליים, אשר הכירו לבעליהן טיפוסי מבנים, סגנונות בנייה, את הסגנון הבינלאומי ואת הבאהאוס ואדריכלים כשרון, רכטר וכרמי ז"ל ובחן הקשרים חברתיים, היסטוריים ופוליטיים, במעוז הלאומנות במצודת זאב, את התגלמות הקפיטליזם בדיזנגוף סנטר או בתים מעידן ישראל הצנועה, בתכנון נחום כהן.

www.batim-tlv.org

 

…………………………………………………………………………………………………………………………..

 

 

 

  4

הקרנת וידאו ארט על מבנים

הקרנות וידאו ארט נהוג לראות בחדרים קטנים במוזיאונים, ישובים על ספסל עץ נוקשה, מול מקלט טלוויזיה או מסך התלוי על קיר. חברת Glare המשמשת כ"בנק" של סרטי וידאו של אמנים מכל העולם, הקרינה לראשונה בארץ סרטי וידאו על חזית וקיר פנימי של מבנה – "וואהל סנטר" לכנסים שתכנן דניאל ליבסקינד בבר אילן, במסגרת אירועי "אות העיצוב", אפריל 2007.

www.inspiredspaces.ws

 

…………………………………………………………………………………………………………………………..

 

 

 

 

   5

בניית מרפאה בדואית מקש ומבוץ

בכל העולם מתגייסים למען עתיד כדור הארץ וגם בארץ גברה המודעות לבנייה אקולוגית. עמותת "בוסתן לשלום", העוסקת בפרויקטים אקולוגיים לשיפור איכות החיים בכפרים הבדואיים בנגב, הקימה מרפאה בכפר הבדואי ואדי-נאעם, שנבנתה מחבילות קש וחופתה בבוץ. כל האנרגיה להפעלת המרפאה היא סולרית ומי הגשם נאספים להשקיה. מיכל ויטל והאדריכלים שרון צ'ישנובסקי לצד יובל אמיר ז"ל, עשו זאת בעזרת 300 מתנדבים מרחבי הארץ, בתקציב של 18,000$ בלבד. מה שלא מנע בעד המדינה להוציא צו הריסה נגד המקום, כפי שהיא עושה כבשגרה למבני הבדואים.

 

…………………………………………………………………………………………………………………………..

 

 

 

   6

מוצרים מאזיקונים

מוצרי עיצוב לא חייבים להיות מיוצרים מחומרים יקרים. כך למדו מלי אראל ונטע מזור, שתי סטודנטיות במכון הטכנולוגי בחולון, אשר יצרו סדרת מוצרי נוי חינניים לבית, מאזיקונים פלסטיים פשוטים. את הקולקציה הן כינו: "הקשר הישראלי".

 

…………………………………………………………………………………………………………………………..

 

 

 

 

7

חנות עיצוב ממסקינטייפ וצנרת פלסטית

עיצוב טוב יכול להבנות גם באמצעים דלים, כך למדו לירון שוורץ ואירית וילנסקי, שתי סטודנטיות במכון הטכנולוגי בחולון. לכן הן עיצבו חנות עיצוב שלימה, מסרטי מסקינטייפ, המתוחים על צנרת p.v.c.. חללי החנות קלים, ניידים ומתחברים זה לזה כמו במשחק לגו.

 

…………………………………………………………………………………………………………………………..

 

 

 

8

מגזין של מעצבים למען מעצבים

עיתונים כידוע שייכים לטייקוני תקשורת ועורכי מדורי התרבות ומבקרי האמנות בעיתונים שלהם, יכולים להטות לשבט ולחסד את עתידם של אמנים, בעוד הם עצמם לא יצליחו למתוח קו ישר בעפרון, גם אם יתנו להם להעתיק אותו. לכן זו יוזמה מחממת לב, כשמעצבים גראפיים, גולן גפני, קרן רוזנפלד וטלי גרין, מוציאים לאור מגזין נטול אינטרסים כלשהם מלבד ערך אמנותי נטו, המשמש כבמה רב תחומית ופלורליסטית למעצבים, צלמים, ציירים וכותבים. פורמט המגזין כשמו – A5, הוא מופיע ארבע פעמים בשנה, כשכל גיליון שלו מוקדש לנושא אחר.

 www.thea5magazine.com

 

…………………………………………………………………………………………………………………………..

 

 

 

 

9

קטלוג מגומי עם צבעים זרחניים

מעצבי ספרים נוטים לעתים להוסיף להם מרכיבים קשיחים המקנים להם תחושת חפץ בעל ערך כתכשיט. מעצב השעונים בעל המוניטין הבינלאומי איתי נוי, זכה השנה בפרס "אנדי" ולתערוכה שלו במוזיאון ארץ ישראל, עיצב דני גולדברג קטלוג צבעוני, המשלב צבעים מתכתיים, כרוך בכריכה הנראית כגומי שחור, עליו הטבעות ותבליטי שעונים וכל זה בתוך מארז קרטון שלכאורה הוא לבן ונקי מכל מידע, אבל, אהה, טריק – הוא נושא מידע המודפס בחומר זרחני מיוחד, שאפשר לקרוא אותו רק בחשיכה ולכן יש לכבות את האור כדי לקרוא את המודפס על מארז הספר (הודפס בדפוס קל).

www.itay-noy.com

                       

…………………………………………………………………………………………………………………………..

 

 

 

10 

מטריה חשמלית

מאז הומצאו מטריות נגד גשם לפני 3,000 שנה בסין העתיקה ועד היום, הם זכו לשינוי אחד בלבד: לפני 77 שנה המציאו להם בגרמניה מנגנון שמאפשר להן להתקפל. סטודיו I2D לעיצוב תעשייתי מישראל, הפתיע השנה עם מטריה חשמלית. מנגנון חשמלי מקפל אותה בהדרגה בדיוק למידה הרצויה לכם והודות לעיקרון מכני מהפכני ומבנה מיוחד שהוענקו לה, היא עמידה בפני רוחות עזות של עד 100 קמ"ש. למקפידים על הופעה, תתאים המטריה לבעלי מכוניות היברידיות.

 

 

 

שנה טובה