ישמרנו מהשימור

 

כולם תמימי דעים בחשיבותה של תוכנית לשימור מבנים המייחדים את תל אביב ומורשתה, אך מסתבר שלשימור המוערך יש גם השלכות שליליות. רובן מאששות את התחושה שתל אביב הופכת להיות עיר לעשירים בלבד המנכסים את שכיות החמדה האדריכליות של העיר

 

 

 

אמנות סביבתית, זאת יודע כל ראש עיר, חשובה בעיקר בגלל השפעותיה על ערך הנדל"ן ושכונת אמנים הופכת עם הזמן לניחוח תרבותי יוקרתי שאפשר לעטוף איתו סחורה נדל"נית ולהעלות את מחירה.

 

 

הדיון בהשלכות אלו עומד בבסיסו של כנס חוקרים פתוח לציבור בשם "תל אביב – מאה פחות שנה: מורשת ושימור בהערכה מחדש". "שמו של הכנס הוא הצהרת הכוונות שלנו", אומרת ד"ר עירית עמית-כהן מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל, שמארגנת את הכנס בשיתוף המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה וארגונים נוספים. "אנו מבקשים לעצור לרגע – שנה לפני חגיגות המאה שרק מהללות ומשבחות – וליצור דיון ביקורתי על ההשלכות הכלכליות והחברתיות השליליות שיש לתופעת השימור".

מוספי הנדל"ן בעיתונות משקפים השלכות אלו. הם גדושים בהצעות לרכישת נכסים ומבנים לשימור בעלי ייחוס היסטורי, תוך ניצול חוסר ההבנה של הציבור הרחב. מבנה לשימור הוא סחורה חמה כיום בשוק הנדל"ן, בדיוק כמו פנטהאוז ברובע אמנים. אבל העשירים מעלים את מחירי הדירות בשכונות האמנים ומבריחים אותם ממנה, והם גם אלה שהופכים את אזורי השימור הציבוריים לגינה הפרטית במתחם המגורים היוקרתי שלהם. כך קרה למשל עם בית שלוש, בית בעל ערך היסטורי אדיר שנמכר שנמכר לטייקון היי טק בסכום עתק של מיליוני דולרים.

הדיל שעושה העירייה עם היזמים הוא כזה: אתם תשקיעו בשימור נכס ציבורי ובתמורה תקבלו זכויות בנייה נדיבות. כך יזם שמשקיע בשימור מפעל "נחושתן" (שבדרך יפו) מנצל את הזכויות הניתנות לו ובונה לצד המפעל מגדל ענק הממוקם בנווה צדק; מגדל המפנה עורף למרחב העירוני בתוכו הוא קיים. המפעל המשומר הופך במקרה הטוב למונומנט אמנותי, מבואה המקשטת את הכניסה למגדל.

"השימור הוא מנוף כלכלי כדי לבנות מסביבו מגדלים", אומרת עמית-כהן "אזור הקריה, למשל, עבר שימור מבורך אך הפך לפארק עירוני של מגדלים הצצים סביבו. במקרה הטוב הוא מעניק פינה שקטה לעובדי משרדים בהפסקת הצהריים. ככל שהמודעות לשימור הולכת וגדלה, מצטמצמת האוכלוסייה שנהנית ממנה. כך זה גם ב'מתחם התחנה' ובמגדל נווה צדק".

נקודות המוצא של המרצים בכנס מגוונות: שמאות, משפט, חברה ואדריכלות. בין המרצים נמאים טובי החוקרים העוסקים בתחום: פרופ' מרגלית שילה, פרופ' סטיב ברנר, ד"ר מיכאל סופר והאדריכלים ד"ר פארה גולדמן, שמואל גרואג, פרופ' ניצה סמוק, מיכל פירסטון, פרופ' סעדיה מנדל ואמנון בר-אור. גם היבטים פוליטיים חברתיים יהיו בכנס, כמו איך הבאהאוס נועד בעצם "לכבס" את בתי הערבים ולהפוך את תל אביב לעיר חדשה, לבנה, צחה ונטולת עבר.

 

אוניברסיטת בר אילן אולם הסנט (פלדמן), יום חמישי 13/3/08, 09:00-18:30.

פורסם בטיימאאוט תל אביב 6/3/08

 

מודעות פרסומת

4 תגובות בנושא “ישמרנו מהשימור”

  1. לא הבנתי את התלונה של עמית-כהן על שימור אזור הקריה. הרי הוא נמצא בלב אזור משרדים, אז וודאי שהפארק ישמש בעיקר את עובדי המשרדים.

  2. יש הרבה חוסר דיוקים בנאמר בכתבה.
    למשל – מגדלים תוכננו בדרום הקרייה עוד בשנות השבעים והתכנית שנבחרה ואושרה הציע להרוס את כל המושבה הגרמנית ולבנות במקומה מגדלים. שימור המושבה כפי שנכפה על העירייה מאוחר יותר רק הקטין את מספר המגדלים ויצר שטח לרווחת הציבור. גם נווה צדק תוכננה להימחק במגדלים ואלה שצומחים סביבה היום הם בסה"כ אלה שהשימור לא הצליח לעצור.
    צריך לשמוח שהשימור קיבל ערך נדל"ני כי לולא כן המבנים לשימור לא היו שורדים. כל היאפים שדואגים שהעשירים לקחו להם את כל המבנים והמתחמים לשימור צריכים פשוט לנוע הלאה ולמצוא את הטרנד הנדל"ני הבא – מה דעתכם על שיכוני שנות ה-50?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s