העניבה של סלבטורה פראגאמו

Triennale di Milano המוזיאון לעיצוב של מילאנו, מציג תערוכת עיצוב של מעצב איטלקי נודע: Salvatore Ferraggamo. הוא לא עיצב גופי תאורה ולא כסאות וגם לא קתדראלות. הוא יצר נעליים.


פראגאמו (1898-1960) החל את דרכו בבית מלאכה קטן בדרום איטליה, שם ייצר נעליים מלאות ביופי פיוטי, בשלמות מקצועית, במלאכת-יד דקדקנית. כמו בני איטליה רבים מהדרום העני, הוא עקר עם משפחתו לאמריקה כדי לנסות מזלו שם. הנעליים הייחודיות משכו את תשומת לבם של עשירות העיר ותוך מספר שנים הפך פראגאמו לחביבן של כוכבות ואחר-כך גם לכוכבי הוליווד.

כיום פאראגמו הוא מותג הנמכר בהצלחה רבה במיטב החנויות המובחרות בעולם. התערוכה מציגה נעליים ותיקים שייצר, שיופיים עוצר נשימה ואפשר להתפעל מעבודת-היד הוירטואוזית. חלקם נעליים שעשו היסטוריה, על רגליהם של פרנק סינטרה, סופיה לורן, לורן באקול או כשרקדו סטפס עם ג'ין קלי ב"שיר אשיר בגשם".

נעליים ותיק של פראגמאמו בסקס והעיר הגדולה

 

בחלקה הראשון של התערוכה, אפשר היה לראות תמונות המתעדות את דרכו של פראגאמו לתהילה. אותי ריתק בתערוכה צילום ישן בשחור לבן, בו הוא מצולם בסדנא הקטנה שלו בדרום איטליה, כשהוא שוקד על חיתוך סוליית נעל מעור. פראגאמו יושב בגו זקוף וגאה, לבוש היטב ועונב עניבה וחותך סוליית נעל. העניבה של פראגאמו, כמו העניבה ששמים לצווארונם האיטלקים, אינה נובעת מגנדרנות, אלא מהכבוד למקצוע בו הם עוסקים, למלאכה שהם עושים. יש קו ישר המחבר בין בונה השידות האיטלקי מהמאה ה-15, שעמל וגילף שידה אחת לאורך שנים, מתוך אמונה ששלמותה ואיכויותיה מכבדות אותו – ועד לעניבה של פראגאמו, ועד לאחרון בשלני הפסטה בטריטוריות, המביא לך את צלחת הפסטה כשהוא לבוש סינר לבן והבעת פניו כשל אומן החושף בפניך בגאווה יצירת מופת.
התקנאתי באיטלקים על השורשים שלהם, על המסורת שהם מחויבים כלפיה. המעצב הישראלי יעצב כמו בחו"ל, כמו עיצוב איטלקי, אבל זה תמיד יהיה שטחי ומבלי להבין את השורשים מהיכן זה בא ואת המחויבות. מאחורי ההצלחה האיטלקית הזו, עומדת עבודה איכותית וגאונות יצירתית ולא מישהו שידע איך לשחק אותה ולייצר משהו שנראה מיליון דולר אבל לייצר אותו עלה שקל. 

לאונרדו דה וינצ'י ולואי ויטון

בעיני האיטלקים הישן והחדש הינם רצף אחיד, מקשה טבעית אחת. אפשר לראות בתערוכת ריהוט במוזיאון כמעט זה לצד זה, רהיט מגולף ומוזהב מתקופת הרנסאנס, ובהמשך ספריה של אטורה סוטסאס מתקופת ממפיס. כך ברחובות העיר ובמקומותיה, לואי ויטון, פרדה ופרגאמו, מוצגים בחללים שבחלקם בנויים מלבנים אדומות עתיקות, אפשר לראות בקירות חנויות ציורים עתיקים ומתקלפים ומכוניות חדישות דוהרות על פני כבישים מרוצפים באבנים עתיקות, שעוד זוכרות גלגלי כרכרות רומיות. גם את זה העתיקו הישראלים ובמסעדות שבקריית ההי-טק של הרצליה-פיתוח, קירות לבנים אדומות "עתיקות" והוילות נובו-רישיות מחופות בטיח חדשני המתקלף מזקנה. בערך כמו לקשט גינה בענפי עצים ירוקי עלים – בלי גזע ושורשים נטועים בקרקע.

כניסה לכיתות בבית הספר לאמנות Brera. הצילומים בפוסט: גיורא אוריין

בית הספר לאמנות Brera למשל, מתנהל במבנה בן מאות שנים ב-Via Brera. התלמידים רוחשים במסדרונות שתקרותיהם מקומרות וממכל עבר וגם בכיתות עצמן, ניצבים פסלים עתיקים. האווירה היא כמו בסרט על ימי הביניים.

טיפים לפטישיסטים

 

כשממשיכים ברחוב דרומה, מגיעים מקץ דקות ל-Plazza Duomo הקרויה על שם הקתדראלה הגותית הניצבת בה, שכולה כאילו גולפה ופוסלה באבן והנה מולה שוקקות חנויות המתפוצצות משפע של המיטב שמכל העולם כיום. אחת מהן היא החנות המפורסמת Rinascente, חנות הרשת הראשונה באיטליה ואולי בעולם כולו, המכילה 7 קומות של כל המותגים הנודעים: קומת הכניסה הריחנית שייכת לבשמים (דיור, קאלוין קליין, אסתי לאודר ועוד), קומה של תיקים, שתי קומות בגדי נשים וקומת בגדי גברים, קומת הקרקע שייכת לכלי בית (בין היתר עם תצוגה חביבה ולא יקרה של מוצרי אלסי) ואפשר לעלות לרקיע השביעי המוקדש לאוכל (רכישה וגם הסעדה) ולאכול באחד מבתי הקפה שעל הגג, הצופים אל הקתדראלה המפוסלת.

Rinascente,  שבע קומות של מיטב המותגים בעולם

 

הקומה השביעית בחנות, המוקדשת לאוכל

 

אחד מבתי הקפה שעל מרפסת גג הקומה השביעית, משקיף אל הקתדרלה

 

פיאצה דואומו, מבט למול המוביל לתיאטרון והאופרה לה סקלה

המול מכיל חנויות של מיטב המותגים בעולם, וגם חנות של הוצאת ריזולי בת חמש קומות של ספרים

 

 

 

חנות חובה אחרת במילאנו, בקצה השני של העיר, היא Corso Como 10, שזהו גם כתובתה של חנות הקונצפט (מתחם אופנה, כלי בית ובית קפה), שאת מוצריה אצרו באנינות אלוהית שתי נשים.

הכניסה למתחם קורסו קומו 10, בית הקפה

אזור אופנת הגברים בחנות

 

חמישה חללים של אלפי ספרי עיצוב, אמנות, ארכיטקטורה וצילום מכל העולם. על הקירות תערוכות צילום

 

מחוץ לחנות, קבוצת ContainerArt מפזרת קונטיינרים במילאנו, פירנצה, רומא וונציה, המכילים בתוכם התרחשויות אמנותיות להנאת העוברים ושבים

 

ביום ראשון (השבת הנוצרי) אפשר לשוטט באזור Navigli, בירידי השמונצעס העתיק על המדרכות העתיקות שלצידי תעלות המים (נהרות) שבנה לאונרדו דה-וינצ'י, ששימשו כאוטוסטראדות הראשונות לספינות המסחר.

 

יריד עתיקות ביום ראשון ב-Navigli

תעלות המים של ליאונרדו דה-וינצ'י ב-Navigli

 

אחת ממאות הטריטוריות עם האוכל הביתי לאורך התעלה

 

חצרות ב-Castello Storzesco

 

 

והפארק ליד

מודעות פרסומת

3 תגובות בנושא “העניבה של סלבטורה פראגאמו”

  1. כתבתך שמחה אותי.
    למדתי 12 שנים בפירנצה עיצוב נעליים ותיקים והפנומנאליות היתה בדיוק במקום אותו תיארת כה מדוייק-שילבתי לימודים פורמאליים עכשוויים
    עם לימודים ארוכים בסגנון ימי-הביניים
    (להיות מתלמד ליד מאסטרו אמיתי לאורך שנים )

  2. כמו תמיד ,מעניין ואחר .
    חבל שאצילנו מוחקים מהר מדי את הישן וחושבים שהוא מיותר .
    השילוב של הישן עם החדש זו תמצית החיים .
    תודה .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s