שלך ובשבילך – אדריכל הנוף פרופסור גדעון שריג

הלקוח של שריג הוא האזרח הישראלי, מכל תרבות, דת, מין וגיל. כל מי שחי בארץ, נהנה והשתמש במרחב ציבורי שהוא תכנן עבורו: אם זה מתחם התרבות גולדה הנושק למוזיאון תל אביב, או שדרות רוטשילד, או המתחמים למנגלים שדאג לתכנן בפארקים שלו – אם זה פארק הירקון או פארק רעננה. בגיל 80, הוא לא מוצא שום טעם להגדיר או לסכם את עשייתו, כשהוא בעיצומה של עשייה ויצירה של פרויקטים רבים ומבט אל העתיד.

DSC_4884-a
שדרות רוטשילד

פעם ישבתי עם אדריכל נוף וביחד בחרנו תמונות של פרויקטים שביצע, עבור ספר שעמדנו להוציא לאור. מצאנו שתי תמונות של גינה ציבורית שתכנן, באחת מהן נראו אנשים מסתובבים בגינה ובתמונה השנייה הגינה הייתה ריקה מאדם. הוא הציע לי לפרסם את השנייה "כי זהו צילום נקי, שמראה את האדריכלות, בלי אנשים שיסתובבו בו, מתאים לאלבום".

להמשיך לקרוא שלך ובשבילך – אדריכל הנוף פרופסור גדעון שריג

מודעות פרסומת

אנחנו החלודים

האדריכלות הישראלית אוהבת ליישר קו עם עצמה: אחרי פסי העץ בחיפויי הקירות הצחורים וקירות הבריקים – קבלו את משטחי החלודה. בעבר החלודה הייתה התלבושת האחידה של הפיסול הישראלי (למשל, האנדרטה של תומרקין בככר רבין וקדישמן מול הבימה), כיום הם הולכים נהדר, איך לא, עם קירות הבטון האפור של המבנים, וגם עם טרסות צמחיה ירוקות בכיכרות ציבוריות.

Hyde+Hyde Architects1

הוילה של צלם ידוע באנגליה, Hyde+Hyde Architects

בואו נודה בזה, אדריכלים מתייחסים בחשדנות, אם לא בקצת פחד לצבע. אחרת איך אפשר להסביר את ההעדפה של האדריכל העכשווי, בברירת המחדל של גימורים חשופים כמו בטון, לבנים, COR-TEN פלדה, אבן, ועץ? אולי זה טעמו של האדריכל, טהור ופשוט, או אולי חוסר אמון שלו בהיבט שלא נימצא בשליטתו, לאור העובדה שצבע הוא אחד האלמנטים המשתנים ביותר בבניין, גם פיזית וגם אופנתית. אחרי הכל, אדריכלים טובים מונחים להתמקד בהחלטות אדריכליות "חשובות יותר", כמו צורה, חלל, חומרים, תכנית, וארגון. לצבוע קיר זה עניין קל משקל יותר.

להמשיך לקרוא אנחנו החלודים

חיים בסרט

באמסטרדם נפתחה חנות ראשונה  ליצרנית מי השתייה הנקיים  MARIE-STELLA MARIS, שקמה לפני כשנתיים, כשהיא נושאת על דיגלה את החלטת מועצת זכויות האדם באו"ם (64/292) – שכל אדם זכאי למים נקיים לשתייה והיגיינה.

MSMCAFE_FRONT

היצרנית הזו גורסת, שלא רק שמגיע לכל אחד מים נקיים – מגיעים לו בכלל מיים מינראליים עם מרכיבים אורגניים, בניחוח ארומטי של גרניום וקוקוס, המפנקים את הושט ועור הגוף.

להמשיך לקרוא חיים בסרט

Black Hand – באנקסי האיראני?

על קירות וחללים ציבוריים בטהרן, נחשפים בשבועות האחרונים ציורי גראפיטי, נושאים ביקורת חברתית ופוליטית והזוכים לתהודה רבה בקרב התושבים. אלה ציוריו של אמן גראפיטי, גיבור
מקומי בנוסח באנקסי, המתכנה Black Hand.

.untitled
הציור של היד השחורה משמאל, ומימין הציור אחרי שצונזר על ידי הממשלה

אחד הציורים של הצייר האיראני Black Hand ("יד שחורה"), מציג תמונה של אישה איראנית צעירה, לובשת חולצה של הנבחרת הלאומית בכדורגל של איראן ונושאת אל על בגאווה בקבוק של סבון לשטיפת כלים (שנקרא Jaam, שפירושו גביע אליפות בפרסית). הגרפיטי מתייחס לאיסור על נשים איראניות מללכת לאצטדיונים, בכדי לתמוך בקבוצות הספורט שלהן ומשרת את התרבות הפוליטית שמעודדת את הנשים להישאר בבית.

להמשיך לקרוא Black Hand – באנקסי האיראני?