אנחנו החלודים

האדריכלות הישראלית אוהבת ליישר קו עם עצמה: אחרי פסי העץ בחיפויי הקירות הצחורים וקירות הבריקים – קבלו את משטחי החלודה. בעבר החלודה הייתה התלבושת האחידה של הפיסול הישראלי (למשל, האנדרטה של תומרקין בככר רבין וקדישמן מול הבימה), כיום הם הולכים נהדר, איך לא, עם קירות הבטון האפור של המבנים, וגם עם טרסות צמחיה ירוקות בכיכרות ציבוריות.

Hyde+Hyde Architects1

הוילה של צלם ידוע באנגליה, Hyde+Hyde Architects

בואו נודה בזה, אדריכלים מתייחסים בחשדנות, אם לא בקצת פחד לצבע. אחרת איך אפשר להסביר את ההעדפה של האדריכל העכשווי, בברירת המחדל של גימורים חשופים כמו בטון, לבנים, COR-TEN פלדה, אבן, ועץ? אולי זה טעמו של האדריכל, טהור ופשוט, או אולי חוסר אמון שלו בהיבט שלא נימצא בשליטתו, לאור העובדה שצבע הוא אחד האלמנטים המשתנים ביותר בבניין, גם פיזית וגם אופנתית. אחרי הכל, אדריכלים טובים מונחים להתמקד בהחלטות אדריכליות "חשובות יותר", כמו צורה, חלל, חומרים, תכנית, וארגון. לצבוע קיר זה עניין קל משקל יותר.


פלדת Corten, הרווחת עתה יותר ויותר באדריכלות אצלנו, מספקת מראה חלוד שהוא ההפך מחלקלק ומבריק, חומרים שאנשים רבים מקשרים עם אדריכלות עכשווית, כך שזה מובן שעדיין לא ברור להם מה עושים עם המראה הזה.
Corten, שם מותג של מה שנקרא גם פלדת בלייה, היה מוכר לקומץ יוצרים, אבל בשנים האחרונות החומר צובר פופולאריות בקרב אדריכלים ומעצבי נוף, שנמשכים לאיכות האורגנית, הארצית שלה. למרות שסופו של דבר היא מפתחת פטינה עשירה במרקם, המראה שלה משתנה כל הזמן ועושה אותו לבחירה ייחודית עבור מעצבים המחפשים חומר מחוץ לקופסה.

ממבנים ועד לנוף, מאריזונה ועד לראשון לציון

nldeere2

deer

nldeere4
הבניין הראשון שנעשה בו שימוש בפלדת קור-טן: The John Deere World Headquarters, Moline, Illinois על התכנון שלו חתום בספרי ההיסטוריה האדריכל Eero Saarinen, שנפטר 4 ימים אחרי שחתם על חוזה התכנון. את התכנון ביצע למעשה האדריכל Kevin Roche. השנה: 1964.

למרות שהשימוש בפלדת בלייה לא חדש – אירו סארינן השתמש בה למטה העולמי של John Deere במולין שבאילינוי ב-1964 , הפלדה הזו רק החלה ליהנות באמת מפופולאריות רחבה בשנים האחרונות. פלדה חלודה משולבת בצמחיה ירוקה בכיכר מתחם הרובע בראשון לציון, שתיכננו מייזליץ-כסיף, באצטדיון שנפתח עתה בברוקלין ובאתר פרסי המוזיקה של MTV. כך גם החוץ והפנים מקור-טן ב- University of Iowa ואף קירות קור-טן מחוררים בבית המגורים Planar House, Paradise Valley אצל סטיבן הול בפניקס אריזונה, הגג החלוד באצ'יגו-Matsunoyama מוזיאון המדע ביפן  (2003), שתוכנן על ידי אדריכל טזוקה, כנסיית סנטה מוניקה (2008) במדריד, ספרד על ידי Vicens + ראמוס, שכולל חזית חלודה מדהימה, בבניין שתיכננו feilden clegg bradley (2009) בלידס, בריטניה, שזכה בפרס הבניין הגבוה הטוב ביותר, עוד לפני שמישהו הכיר את בורג' ח'ליפה בדובאי. ב-2001 בנו סטודנטים לאדריכלות באוניברסיטת קנזס, דיור בר השגה עבור קהילות מוחלשות והראו שפלדת קור-טן יכולה להיות מנוצלת גם לבעלי תקציב נמוך.

holl

images2I6YHL8O

Planar House....Paradise Valley phonix
Planar House, Paradise Valley. Steven Holl

feilden clegg bradley

feilden clegg bradley1

FCB-BRCP-0016
הבניין שתיכננו feilden clegg bradley, לידס, אנגליה

imagesHJ2DZNU0

japan5

japan2

ndkglhs

npttuei

japan

japan3
Echigo-Matsunoyama Museum of Natural Science, Tezuka Architects + Masahiro Ikeda Co.

"מה שיפה ב- Corten, והסיבה למה אני מתיר את הרסן לעבודה עם זה, הוא משום שהיא משתנה עם האלמנטים, משתנה על פני זמן, משתנה עם מזג האוויר", אומר אדריכל אמריקאי "אין לך שליטה מלאה על זה, וזו הסיבה שלא היו לי הרבה הזדמנויות לעבוד עם זה, אנשים מפחדים ממנו". האדריכל הבריטי וויל אלסופ, כלל פלדת Corten בעיצוב שלו למסוף תחנת רכבת תחתית שניבנה בטורונטו וגם במגדל מגורים בלונדון. "האזהרה הרגילה שלי ללקוח היא לא להישען על קיר כזה בחליפה הכי טובה שלך," הוא אמר. החומר, לדעתו, הוא יותר פופולארי ממה שהוא היה אמור להיות. "יש לו צבע חום מובנה שהוא באיכות מאוד אטרקטיבית", אומר אלסופ "זהו צבע חום ארצי שיכול להציע ניגוד בולט עם חלקים אחרים במבנה. זה מתאים במיוחד גם בחלקים ישנים יותר של הדאון-טאון, שם יש בנייני לבנים, ובמיוחד בגנים, שם הוא מסייע להדגשת פרחים צבעוניים".
ואכן, אם יש מקום שבו Corten נמצא בסכנת שימוש יתר על מידה, זה באדריכלות נוף. אלברט מונדור, אחד ממעצבי הגן המפורסמים ביותר של קנדה, החל לעבוד עם פלדה חלודה, לפני שלוש שנים. הוא השתמש בו לגן של זכוכית ומתכת, שנוצר עבור לבית התרבות הבינלאומי במונטריאול. "יש לו כמעט אותו צבע כמו האדמה, וזה נהדר. זה מדגיש את הצמחים שלך והוא גם מאוד מודרני ונותן מראה עכשווי לפרויקט", הוא אומר.
ובכל זאת, לא כולם קופצים על העגלה עדיין.
יש המוצאים את המראה שלה כבד ותעשייתי, ומשמעות הדבר היא שהחומר יימצא בהקשרים פרבריים. ג'ון מקיואן, פסל קנדי שהיה מהראשונים בעולם שאימצו Corten בעבודותיו, אומר "זה שונה כי זה חלוד, זה אורגני בצורה מאוד מסוימת, זה בהחלט הופך לפופולארי יותר, אך לקוחות רבים עדיין דוחים את הרעיון של דבר עם מראה כזה חלוד. המשמעות הראשונה שהוא מעורר, שזה לא גמור". עם זאת, עבור חלק מהאנשים, זהו בדיוק הקסם שלה: פלדה תשתנה עם הזמן.

ההיסטוריה חוזרת

שווה להעיף מבט קצר בהיסטוריה הקצרה של השימוש בחומר באמנות ובארכיטקטורה. בשנות ה-60 החומר היה פופולארי בחיפוי בנייני משרדים מודרניסטיים בארצות הברית, במטה ג'ן דיר באילינוי על ידי סארינן
(1964), בבניין קרן פורד בניו יורק על ידי קווין רוש ג'ון (1968) ובמגדל של חברת הפלדה בפיטסבורג, פנסילבניה, על ידי הריסון, אברמוביץ ואבה  (1970), שנבנה גם כחלון ראווה  לפלדה של הלקוח עצמו, שעדיין היה מוצר חדש למדי באותה העת.
בד בבד עם מבנים אלה, היו פסלים ציבוריים בקנה מידה גדול, בכיכרות רבות מול מגדלי זכוכית ופלדה מודרניסטיים. הפסל הקוביסטי של פאבלו פיקאסו מ-1967, הידוע בשם פיקאסו, בדיילי פלאזה של שיקגו הוא דוגמא מוקדמת. הפסלים המופשטים של ריצ'רד סרה בעשורים הבאים, קשורים באופן מיידי עם החומר. פסליו מקשטים מבני פלדה ציבוריים ומוזיאונים מבילבאו לניו זילנד ואפילו ממוקמים בים מול חופי קטאר.

richard serra kennedy center
Richard Serra, Kennedy Center. (לדעתי, מקור ההשראה של רון ארד בעיצוב מוזיאון העיצוב בחולון)

בניין ג'ון דיר הוא השימוש הראשון של פלדה כזו בעולם האדריכלי, אבל זה גם אחד השימושים הראשונים של צבע פוסט מודרני בעולם האדריכלי, למרות, כמו עם הרבה פוסט מודרניזם, שאף אחד לא ידע את זה באותה העת. יתכן שהשימוש הראשון בצבע כזה היה דווקא בבניין יצרנית הוויסקי סיגראם, שהושלם ב-1958. הוא כונה "בניין הוויסקי" כי הצבע הייחודי שלו נועד לגרום לצופים לחשוב על צבע בקבוק ויסקי – במיוחד כשהם רואים את תוכן המעטפת בגוון הענבר מבעד לזכוכית. מבחינה אדריכלית, מדובר בבניין שהצבע גרם לו להיבדל משכניו, ליצור זיקה למיקומו – ניו יורק, עיר עם שתיית ויסקי אנינה, ולעשות שימוש בצבע שאינו שייך לארסנל חומרי הבנייה – זהו צבע של וויסקי. ההיסטוריה עדיין לא יודעת להשיב על השאלה, האם צבע הוויסקי היה הרעיון של Mies van der Rohe, אדריכל המבנה, או של הבת של המנכ"ל, פיליס למברט, שהשפיעה על בחירתו של מיס לתכנן את המבנה, או אולי בכלל של המנכ"ל, שלא אהב כל כך ברונזה כצבע, אלא בעיקר את העלות הנמוכה שלה.
כך גם התהיות ההיסטוריות עם המפקדה של John Deere, לא ברור אם השימוש בפלדה היה הרעיון של סארינן, או זה של ויליאם יואיט, נשיא Deere & Company, שרצה לשוות למפקדתו מראה "ארצי". John Deere , יצרנית טרקטורים לחקלאות האמריקאית וסמל לאומי, היא חברה מאוד ארצית. במהלך 175 השנים האחרונות, החברה עברה שינויים גדולים בעסקיה, מוצריה ושירותיה. הם ידעו לקלוט אותם ולהישאר עדיין שייכת לאלה שקשורים לארץ – החקלאים והחוואים, בעלי הקרקעות, הקבלנים.

seagram Building

Ludwig Mies van der Rohe and Lambert with the model for the Seagram Building, New York, 1955.
Ludwig Mies van der Rohe and Lambert with the Seagram Building, New York, 1955.

חלודה שלא מחלידה

פלדת COR-TEN, בגלל ההרכב הכימי שלה, יוצרת שכבת מגן של חלודה המונעת ממנה להחליד ובכך מבטלת את הצורך בציפויים אחרים, כגון צבע. היא נראית אדמתית וישנה. בדנמרק, למשל, כל התרנים במסילות הרכבת החשמליות, עשויים פלדת COR-TEN מסיבות אסתטיות. פלדה רגילה תהיה חלודה לאורך הזמן, אם תיוותר חשופה ולא מוגנת. הקסם של פלדת COR-TEN לאדריכלים, הוא שהיא יכולה לספק מראה של גיל בשל ומבוגר לבניין חדש יחסית. בלונדון עשו בה שימוש בשחזור בית טיודור אמיתי של המלכה אליזבת מ-1542, שהיה בו תוספת ויקטוריאנית משנת 1850 ופלדת COR-TEN השלימה לאחרונה את התמונה, השתלבה יפה עם קורות העץ החומות הבלות ונראתה כאילו הייתה שם מיומו הראשון של הבית. מצד שני אפשר להשתמש בה בכדי ליצור משהו עתידני, כמו בית שיעורר תהיות האם הוא בית מגורים. הביתן של ז'אן נובל לאקספו 2002, ניראה כמו משהו עתידני בזכות הפלדה הזו.
אז מהי בדיוק פלדת קור-טן? מתכת סגסוגת שבה כמות קטנה של נחושת ואלמנטים אחרים מתווספים לפלדה, כך המשטח החשוף מתחמצן במהירות באוויר, יוצר מחסום צפוף, רדוד, פסיבי נגד קורוזיה נוספת. לכן הוא משמש כמעט אך ורק ליישומים חיצוניים. על חזיתות, היישום הטיפוסי של החומר, החלודה מכתימה אזורים סמוכים. מדרכות בטון, למשל, יקבלו צבע חום אדמדם, אלא אם כן ייצרו ערוץ ניקוז משפכי למים המוכתמים. דרך אחרת להימנע מכך, זה לבחור בחומרים שכנים כמו בטון מצופה בלכה. בעיה נוספת נוצרת כשצריך להסיר גרפיטי ונותר על פני השטח כתם. קשה מאד להסיר תרסיס צבע משכבת חלודה. הבעיה הזו הניעה גורמים רבים להחליף באובייקטים קיימים, כמו חלקי מבנה או פיסול חוץ, את החומר מפלדה לנירוסטה.
אדריכלים המתעתדים לשלב את החומר בפרויקט, צריכים לטפל בהרבה ידע במפרט, בהתקנה, ואם אפשר בתחזוקה, שם הקורוזיה הטבועה של הפלדה דקה מאד במקרה של ניקוב או שבירה. בשביל להשתמש בחלודה בכדי ליצור מונומנט אדריכלי, מסתבר שצריך הרבה ידע ומומחיות.

Santa%20Monica%20Church
Parish Church of Santa Monica / Vicens & Ramos
קור טן באדריכלות נוף, Claudiane-Bilodeau


מילון מונחים

פלדת בליה (באנגלית: weathering steel) ידועה בשמה המסחרי פלדת קורטן (Corten steel), היא קבוצת סגסוגות פלדה שפותחה כדי למנוע צורך בצביעת אלמנטים המיוצרים מפלדה זו להגנה מפני שיתוך. בהיותה חשופה להשפעות האטמוספרה מספר שנים גורמים יסודות הסגסוגת ליצירת שכבת הגנה על פני הפלדה, למעשה הפלדה מחלידה בשכבתה החיצונית בלבד ומונעת המשך השיתוך של הפלדה. צבעה של שכבה זו הוא חום-אדמדם דמוי חלודה. הפלדה פותחה על ידי חברת הפלדה האמריקאית יו.אס. סטיל (USS- US steel) בשנת 1933 המחזיקה בסימן המסחרי COR-TEN. מקור השם בא מאנגלית "קורוזיה" (Corrosion) ושל המונח "מאמץ מתיחה" ((TENsile strenght). יתרונה של הפלדה הוא ששכבת המגן מונעת את הצורך להגן עליה בצביעה חוזרת ונשנית ולכן היא שמשה לבנית גשרי פלדה ומכולות להובלה ימית כדי לחסוך בעלויות אחזקה. נוסף לכך צבעה החלוד מושך את עיני אדריכלים ופסלים כאלמנט דקורטיבי לבניה ופיסול חוצות.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s