Archive for the ‘מדריכים’ Category

גיורא אוריין: אני בוחר אמנות שמבקרי אמנות לא מכירים

19 בינואר 2018

גיורא אוריין מוכר כיזם נדל"ן, עם פעילות ציבורית מפרגנת בתחומי האדריכלות והעיצוב, אבל הבית שלו מראה יותר מכל את אהבתו דווקא לאמנות. בהתייחסות שלו לכל פריט אצלו, ניכרת גם אהבה רבה לאמנים עצמם. כמעט את כל פריטי האמנות אצלו בבית, הוא רכש ישירות מהאמן עצמו וכל סיפור על פריט אמנות, מתחיל באמן שיצר אותו: "אפשר לראות את האישיות של האמן ביצירה. זה חלק מהקשר הרגשי שלי אליה. אני לא ארכוש עבודה מאמן שלא אתחבר אליו כאדם".

 

.
הבית הצנוע במראה, בשכונה אינטימית ושקטה בשרון, אינו מסגיר את פנימיותו רבת הפנים.
המעבר אל הבית בגינה המקיפה אותו, שם פסלים גדולים ניצבים בתוך צמחיה עשירה, תרמז אולי על חזות הפנים: עושר חזותי, מפעים, אך קשה לפיענוח מידי – עיצוב הפנים אינו מזוהה עם סגנון כלשהו שאנחנו כבר מכירים או מזהים והוא אינו מורכב מרהיטים ממותגים. רוב הרהיטים נעשו במיוחד ובעבודת יד, כל אחד מהם מהווה יצירה בפני עצמה.

 

אוריין נוהג להגדיר את מעלתו של מראה הבית שבנה ובו הוא גר כ"בית שהעורך של מגזין האדריכלות d+a דומוס לא היה מוכן לפרסם אותו אצלו במגזין". סוג של הומור, ממי שהינו המו"ל ועורכו של המגזין, אבל בהחלט יש בו מידה רבה של אמת: החלל לא מעוצב, לפחות לא בצורה שבה אנחנו מגדירים כיום עיצוב פנים, אבל כל החלקים מתחברים זה לזה ליצירה מעניינת, נינוחה, נהנתנית, לא מתאמצת ומעניקה את התחושה הביתית הפשוטה, הרגועה והמענגת, שכה חסרה בבתים החותרים כיום לשלימות עיצובית.

המאפיין הבולט ביותר בבית, הוא עבודות האמנות הרבות המשולבות בחללים רחבי הידיים, הפתוחים והנשפכים החוצה וממשיכות גם בגינה. את בחירת היצירות עושה אוריין בצורה נטולת פניות: הוא לא מתעניין בשושלת היוחסין של האמן ואם עבודותיו מוצגות במוזיאון. הוא לבדו יודע להבחין בכנות ובאיכות של היצירה והוא תולה תכונה זו בכך שהוא עצמו מצייר. לדבריו, הוא יודע לקרוא אמנות, מאחר והוא אמן בעצמו. מעט יודעים, שהאיש שהציג וחשף מעצבים ואמנים בחנויות ובגלריות שלו (כמו "סוהו") או במגזין שלו (דומוס), מצייר בעצמו ועבודות שלו אף נמצאות באוסף מוזיאון ישראל.

אוריין מסביר את נקודת הראייה שלו את שדה האמנות, במילים נוקבות "אמנים נמצאים בפרשת דרכים, בדרך אחת, הממסד האמנותי – מוזיאונים, אוצרים, מבקרי אמנות ובדרך הנגדית – גלריות ותערוכות מסחריות. הם צריכים לבחור בין ההכרה הממסדית בחשיבותם התרבותית, לבין הצורך לשרוד. לרוב, הצלחה מסחרית תביא להם בעיקר רווחה חומרית, אבל הם יהיו 'נגועים' אז במסחריות בעיני הממסד האמנותי ומסורבים על ידו. אני נהנה לעתים לקרוא את התיאוריה והביקורת של הממסד האמנותי על אמן כזה או אחר, זה יכול לתת לי חומר למחשבה, להוסיף עניין – אבל אני תוהה תמיד, האם האמן עצמו, שיקרא את הניתוח שכתבו עליו המבקרים המלומדים, יבין מה הקשר בין האמנות שלו לבין מה שנכתב עליה. לתפיסתי, אתה לא באמת יכול להבין אמנות, אם אתה לא אמן בעצמך. כל זה דומה להבדל שבין לכתוב על סקס או לעשות סקס. אתה יכול לקרוא על סקס ספרים שלמים, אבל תוכל להבין את החוויה אם תתנסה בזה בעצמך".

 

אני בוחר אמנות לפי טעמי האישי, בלי לבדוק את הייחוס שלה בעיני הממסד האמנותי. אני מאושר בפתיחות שלי, שאפשרה לי להיחשף לעבודות מצוינות, של אמנים שמבקרי אמנות לא היו ממליצים לי להכיר

 

תפיסה זו מדריכה את אוריין בבחירותיו "יש אספנים שמעסיקים אוצרת מלומדת אשר בוחרת עבורם את יצירות האמנות, כי היא מצויה בשיח שמכוון את שוק האמנות. אני עושה את הבחירות שלי בעצמי ויודע לזהות עבודות 'טובות', 'מדויקות' וכשרון. אני מאושר בפתיחות שלי, שאפשרה לי להיחשף לעבודות מצוינות, של אמנים שמבקרי אמנות לא היו ממליצים לי להכיר. תארי לך, למשל, שבשנות ה-60 היה בא בחור צעיר בן 20 למנהל חברת תקליטים ומבקש הזדמנות והיה נדחה כי הוא לא למד בקונסרבטוריון ולא מכיר מוסיקה קלאסית. למזלו של פול מקרטני, הוא פגש מישהו שידע להעריך נטו את הכישרון המוסיקלי שלו ואחרת היינו מפסידים את הביטלס. אני מחפש את ה'פול מקרטני' של האמנות. לאסוף אמנות לפי קריטריון של חשיבות ממסדית או ערך שוק, זה בעיני כמו לאכלס ספריה בספרים חשובים, שאתה לא קורא אותם ולא נהנה מהם והם שם רק בשביל הרושם".
במפגש הזה איתו, בחר אוריין 10 עבודות לדוגמא, איתן יש לו סיפור אישי וחיבור רגשי, אותו ביקשנו לחלוק איתנו.

 

אוהד בנית, עיר מקוביות
"אוהד בעיני הוא אחד מהמסקרנים והמרתקים ביוצרים, בינתיים אלה המקומיים ורק בינתיים. מעצבים רבים עולים על רעיון או אפילו גימיק עיצובי וממחזרים אותו באינספור גרסאות. אוהד הוא כשרון רב תחומי. הוא מוכשר בהכל. הוא כה מוכשר, שאין הגדרה טובה מספיק להגדיר אותו כיוצר. לדעתי עם יחליט להפתיע ולרקוד בלט, הוא יהיה פרימה בלרינה.
כשסיימנו לבנות את הבית, התלבטתי איזו יצירה לתלות על קיר האטריום המרכזי שבו. כמו תמיד, אם לא נמצא משהו מושלם, אז אין כלום. ואז יצא גיליון דומוס, עם עבודה של אוהד בנית על השער. פניתי אליו והוא נדלק על האתגר המונומנטלי (3 קומות) והחליט לבנות על הקיר – עיר של קוביות".

 

אורי כהן, החור השחור
"אורי הוא אדם שקט, צנוע ונחבא אל הכלים – והעבודות שלו מרוסנות אף הן, אבל מפתיעות בעצמתן התיאטרלית ובאסתטיקה של הגאומטריה שלהן.
העבודות שלו מביימות בתלת ממד, סיטואציות מהחיים, רגשות ואלגוריות אנושיות. הן ממחישות את הכאוס, הקונפליקטים והאי סדר בחיינו, באמצעות יצירות רגישות ודרמטיות, הנעשות בגאומטריה, סימטריה וסדר מושלמים".

 

סטודיו קנוב, Radial Forest Window
"משרד החוץ הישראלי ומשרד החוץ האיטלקי, יזמו לפני 3 שנים שיתוף פעולה בנושא העיצוב ואני זכיתי להוביל את המהלך מהצד הישראלי. יצרתי תערוכה של מעצבים צעירים באירוע של 'אות העיצוב' באוניברסיטת ת"א והבאתי אליהם משלחת של נציגים חשובים מאיטליה, כמו היו"ר של תחרות העיצוב הבינלאומית compasso d'oro, מנכ"ל allesi ועוד. את המשלחת הוביל השגריר האיטלקי והם ערכו הכרות עם המעצבים הצעירים ועם יצירותיהם. ביניהם, הזוג עדי עזר ויותם שפרוני, אשר הציגו עבודה המורכבת משכבות של פרספקס, עם תאורה פנימית. הגזירה הצורנית של השכבות וההרכבה שלהם לסיפור תיאטרלי, עם שקיפויות שונות שהתאורה יוצרת בשכבות הפרספקס. נוצר קסם תיאטרלי, מהפנט ומפעים. היה לי ברור מיד כשראיתי את העבודה הזו, שהיא תהיה אטרקציה בתערוכה וחייב להיות לה המשך, אצלי בבית".

 

 

מאנה כץ
"זו אחת העבודות הבודדות שרכשתי לא ישירות מהאמן, אלא ממוזיאון מאנה כץ. אני אוהב את התמימות והפשטות שבה".

 

ציפי פריידליך
"ציפי היא אשה פעלתנית ואנרגטית מאד והיצירות שלה, מציגות דמויות כריזמטיות ורבות עוצמה, המסוגלות לעקור ולהזיז הרים וגבעות. מבטי נפל פעם על העבודה הזו שלה, שבה יש דווקא עוצמה בכניעות, של הגבר, הכורע ברך בפני האשה ומנסה להשיג את ליבה. היצירה הפיוטית הזו היא בעיני שיר אהבה מרומם רוח והיא ממלאת אותי רגשות אהבה לאשתי, בכל פעם שאני יושב ומתבונן בה ואני יכול לעשות זאת למשך דקות ארוכות מאד".

 

אלישבע צבר
"אלישבע היא אשה מאד חיובית וזה ניכר בעבודותיה. אני אוהב אנשים חיוביים, בטח בתוך כל הרוע והכאוס שאנשים יוצרים בעולמנו. אני מתחבר ומזדהה עם התמימות וטוב הלב שיש בעבודותיה. זו אמנות שלא באה לזעזע ולהתחכם, אלא סוג של אגדת ילדים טובה, טהורה, עם רוך ורגש אנושי".

 

רונית טסלר
"כפמיניסט, העבודות של רונית נוגעות בי בנשיות שבהן. לעבודה הזו במיוחד יש נוכחות ועוצמה נשית, רכה, מעוגלת ומסמלת משהו מאד בסיסי שהוויה האנושית".

 

דלית טייאר, פסל אשה מקרמיקה
"יש לי אהבה רבה לפיסול הקרמי ולטעמי יש בארץ קבוצת יוצרים מופלאה בתחום זה. דלית מפסלת נשים ענוגות, עם ניואנסים עדינים וברגישות מצמררת. פעם הקנטתי אותה, שנשים אינן כה מושלמות במציאות. הראיתי לה נשים שאני ציירתי, בצורתן הטבעית וללא כחל וסרק. היא בחרה ציור של אשה שציירתי ופיסלה אותו והעניקה לי את הפסל במתנה, אני כמובן, גמלתי לה בציור הזה שלי".

 

ישראל בנקיר
"לפני 15 שנה הוצאתי ספר על העיצוב הישראלי וכמובן כללתי בו גם פרק על הפיסול הקרמי. הצגתי בו בין היתר עבודות של יוצר בשם ישראל בנקיר, אותו לא הכרתי אישית. עבודותיו בטכניקה הטרה-סיגליטה הקדומה, היו נדירות ומושלמות בעיני. יום אחד צילצל אצלי הטלפון, היה זה ישראל שהציג עצמו ואמר שהוא רוצה לבוא אלי הביתה להודות לי על שכללתי אותו בספר. הגיע אלי היוצר המופלא הזה, שמסתבר שהוא עובד לפרנסתו כטכנאי של בזק ועשה את כל הדרך אלי באוטובוס מחיפה. הוא נשא איתו חבילה מגולגלת מעיתונים, והוא קילף אותם בזהירות והוציא את העבודה המושלמת הזו. לא יכולתי להסיר את עיני ממנה – זה היה אובייקט מושלם, מכל היבט. ישראל הושיט לי בפשטות את היצירה ואמר בהתרגשות 'אני רוצה לתת לך אותה במתנה, על שהצגת אותי בספר שלך'. סירבתי בתוקף והסברתי שכתבתי עליו כי הוא ראוי לכך ואיני מצפה לגמול, אלא כתבתי על יצירה ישראלית. הוא התעקש ואני התעקשתי ולבסוף הצעתי לרכוש את העבודה והוא הסכים ונקב במחיר. ברבות הזמן גיליתי את העבודה על השער של קטלוג של סותביס והבנתי שהוא 'סידר אותי' ונקב בסכום מאד מאד נמוך ממה שהעבודה אכן שווה".

 

אהרלה בן אריה, פסל קרמיקה
"אהרלה הוא איש מאד מיוחד, עם הומור וצורת הסתכלות מאד מיוחדת על החיים. הוא למשל פיסל סדרה של פסלים שאפשר להפעיל אותם מכנית כמו מכונות, אשר בעצם לא מייצרות כלום. הוא מפסל בעיקר פסלי חוצות, במרחבים ציבוריים. הוא אומר שהוא מבקש ביצירותיו להשפיע על אנשים ולעשות להם טוב ואני חושב שהוא מצליח בכך. מעבר לכך, שזה מעורר הערכה ליצור בשביל ציבור ולא בשביל דלת אמותיו של בעל הון כזה או אחר. בגינת הבית שלי יש גן פסלים והצבתי בו כמה מעבודותיו, המושפעות ממורהו משה ('ג'וק') שק".

 

לאה ניקל
"את הציורים של לאה אני אוהב אהבה עזה ויש לי אוסף לא קטן של ציורים שלה. כשהקמתי את חנות העיצוב 'סוהו' בדיזנגוף סנטר, היא הגיעה יום אחד לבקר אותי – אשה בת 90 פלוס, שהגיעה מתנשפת מהדרך. הודתי לה על המאמץ שעשתה והיא אמרה: 'ברור, אתה פותח מקום כזה ואני לא אבוא לברך אותך? אני עוד זוכרת איך התחלת לרכוש ממני ציורים כשהיית צעיר. אין מישהו שפרס לי את התשלום לכל כך הרבה תשלומים, כעסתי אז מאד, אבל לא יכולתי לעמוד בפני התשוקה שלך לציורים שלי'. הסברתי לה שהברירה שהייתה בפני אז, זה או לשלם שכר דירה או לרכוש ציור שלה ובחרתי תמיד באפשרות השנייה".

 

מיכל רוטמן לאור, אקריליק על קנבס
"מיכל היא אמנית שהיא תגלית שלי. כשראיתי את הציורים של מיכל לראשונה, אמרתי – מה זה, ציור של לאה ניקל שאני לא מכיר ושאין לי באוסף העבודות הגדול שיש לי של ניקל? מיכל היא אוטודידקטית וכל פעם שאני מתפעל מעבודותיה, אני שמח שאני משולל דעות קדומות בנושא זה. היא בעיני מן פול מקרטני שיודע לעשות מוסיקה בלי ללמוד בקונסרבטוריון, הצבעוניות שלה וירטואוזית, מדוייקת, מרגשת ועובדת על החושים. מאחר והאמנות היא השתקפות האישיות של האמן, אזי איזו אישיות נהדרת יש לה למיכל".

 

יוסי וסיד
"יוסי הוא ארכיטקט והוא מצייר בעט ערים דימיוניות, בפירוט מצמרר. הרישום הזה במקור, הוא בגודל של A3. הגדלתי אותו והדפסתי את הרישום על לוח עץ ליבנה ענק (2 על 1.5 מטר) ומיקמתי אותו בחלל המגורים אצלי. העיר מלמעלה ברישום, יוצרת אימפקט של עוצמה מהפנטת והכל בשחור לבן מאופק וללא כל צבעוניות".

 

ליאת לבני
"העבודות שלה הן סמל ליכולת של האמן ליצור מהכאוס, מהאין, משאריות אשפה, מפירורי חיים, מחומרים שיצאו ממעגל החיים – יצירה חיה, מלאת הוד ומשמעות".

 

גלית אלוש
"גלית פיתחה טכניקה אישית של עבודה בפולימרים ודבק חם. היא משכה את תשומת ליבי כבר כסטודנטית לעיצוב ואמנות ב-HIT חולון. כיום היא חיה בפאריז ומצליחה יפה מאד. היא בעיני סמל לכך שהדבקות במטרה של אמן, משתלמת"

 

מירב שר
"מירב היא יוצרת מאד רגישה, שמרסנת את הרגשות שלה בתוך צבעוניות שהיא מציירת בזכוכית, בטכניקה מיוחדת שפיתחה. היא יצרה יצירה בזכוכית, אשר הענקנו לה שימוש כרהיטים אמנותיים, שתי יחידות שיוצרות סיפור ביחד".

 

גיורא אוריין
"אני תמיד מעדיף להציג ולפרגן ליוצרים אחרים. הפעם באופן חריג, אציג שני רישומים שלי. בראשון, תמיד תהיתי איך ציור נולד מקו אחד, קו שזורם וברגע אחד – בשבריר שנייה, הוא הופך לציור. בציור של האשה, הצגתי דמות עצומת עיניים ואטומת מבט, אשר עומדת כניצב ללא כל תנועה או מחוות גוף – ובכל זאת ניסיתי להצליח להוציא ממנה הבעה, תחושה ורגש".

מודעות פרסומת

8 מסעדות הנושא ההזויות בעולם

15 באוגוסט 2009

 

מסעדות, כידוע, הן בעיקר מקומות בילוי. תפקידן אינו להאכיל את הרעבים, כי אם לרגש קהל שבע, לקחת אותו למקומות אחרים, להוציא אותו מהשגרה ובמילים פשוטות – לבדר אותו. להשגת היעד הזה, חוברים הקונצפט הכללי של המקום, שמקפיץ את דמיונכם ומפתה אתכם להצטרף לחוויה מרגשת, עיצוב המקום, שמחיש את פעימות הדופק שלכם, מושך אתכם לפסוע פנימה ולהשאיר את המציאות מאחור ומספק שלכם סוג של דרמה. את התפריט (המעוצב ברוח המקום) חייב לכתוב משורר: אפשר לכתוב  "סביח" ואפשר לכתוב "נתח חציל יריחו מוזהב ברוח, מתבוסס בקרם של 8 עגבניות מדבר, עטוף בטחינה משובצת בביצה אורגנית חומה" (מסעדת "הסלון" של אייל שני). מרגע שהסבתם לשולחן, אתם בתיאטרון, כל האולם במה וכל המלצרים שחקנים. את המנות יסדר על שולחנכם אוצר אמנות וכל אחת מהן יצירה אמנותית רבת משמעות, בה מתקיים רב-שיח של צבעים וצורות, המתכנסים לאמירה אחת מזוקקת. ועד כאן כל זה, עוד בטרם הזכרנו את טעמו של האוכל עצמו. כי ההצלחה היא כשהאורחים אומרים בתום הארוחה: "נהנינו" ולא רק "אנחנו שבעים, היה טעים". אז נכון, שאפשר לעשות את זה עם מסעדה שתמוקם בשוק הכרמל ותיקרא "בסטה" ואפשר גם לתלות במרכז המסעדה שנדליר ענק עם 100 קריסטלים מהבהבים. אבל הקהל רוצה עוד והסצנה צריכה להתכונן – זה הולך להיות הרבה יותר נועז מהיכן שזה עכשיו. ראו הוזהרתם.

סעדי במרומים

 

כשמדובר ברעיונות למסעדות יוצאות דופן, מסתבר שהשמיים הם הגבול. מסעדת "ארוחה בשמיים"  שבבלגיה, מציעה לרומם את מצב הרוח של אורחיה לגובה של 150 רגל מעל האדמה. הסועדים מסבים על כסאות שמסביב למבנה מלבני מוצק, המונף אל-על לגובה של מגדל הביג-בן, שם הם סועדים את ליבם במאכלים שמכינים להם במטבחון קטנטן שבמרכז המבנה. זו כנראה המסעדה היחידה שאורחיה יכולים לומר שהם הרגישו בשמיים, או שהאוכל היה שמיימי ובאמת להתכוון לכך. למרות שבסיסה של המסעדה הוא בבריסל שבבלגיה, היא מעתיקה מקומה מעת לעת. הארוחה האחרונה התרחשה בפאריס ובתכנית נמצאים כעת ניו-יורק ומפלי הניאגרה. צמד היזמים הצעירים דיויד גיסלס וג'ולי בלגיאן, יביאו אליכם את המסעדה המרחפת שלהם, לכל מקום שתזמינו אותה בעולם, תמורת 10,000 ליש"ט. מה שמראה שמדובר בצמד יזמים שרגליו מונחות היטב על הקרקע.

 

 

 

 

הארוחה האחרונה בכלא

 

הבעלים של Devil Island Prison Restaurant "מסעדת הכלא של אי השטן" בסין, ביקש להרחיק אזרחים מהפשע, באמצעות המחשה עד כמה נורא להיות כלוא. לא ברור אם גם האוכל במסעדה ממחיש אף הוא את המסר. בכניסה למסעדה, מושמים אזיקים לידי הסועדים והם מובלים על-ידי מארחת קשוחה במדי סוהרת, אל שולחנות האוכל, הממוקמים בתאים המוקפים בסורגי כלא מחלידים. שם משרתים אותם מלצרים בבגדי אסירים עם פסים בשחור-לבן. אפשר לבוא למסעדה עם ילדים וכמובן, אם הילד לא אוכל, מאיימים עליו שנקרא לשוטר.

נינג'ה סושי

מסעדת הנינג'ה בטריבקה שבמנהטן, ניו-יורק, מעוצבת כמו טירה יפנית עתיקה והיא סוג של "נינג'ה דיסנילנד יפני". האורחים מובלים דרך נתיב סודי במנהרה אל מתחת לאדמה, שם הם מתרווחים בשולחנות אוכל מרווחים בחלל הנראה כמו מרתף עינויים, כשהמלצרים מבצעים להטוטים שונים תוך כדי הכנת הסושי, כמו זריקת צלחות באוויר ובליעת אש. כדי להרגיע את הסועדים, הם יכולים להבחין מצידיהם באפלה, בלוחמי נינג'ה השומרים עליהם. עכשיו נראה אתכם קוראים למלצר ומתלוננים על טעם האוכל.

ארוחה בבית חולים

 

בטייפיי שבטייוואן, נמצאת מסעדת D.S. Music Restaurant,  ששמה אינו רומז במאום על החוויה הסוריאליסטית המצפה לאורחיה בפנימה: מארחות לבושות במדי אחיות בית חולים לבנים וצחורים, ידחפו אתכם לשולחנותיכם כשאתם ישובים בכסא גלגלים. בזמן שאתם ממתינים למלצרים, תוכלו לשתות אפריטיף מבקבוקי אינפוזיה המשתלשלים מהתקרה. אחיות במדים ישאלו אתכם שאלות טריוויה ואם תשיבו עליהן נכונה, הן יזריקו היישר לפיכם משקה אלכוהולי מתקתק באמצעות מזרק. מפתיע? מפה הכל הולך להיות הזוי עוד יותר. כשסיימתם לאכול וצלחות האוכל פונו משולחנכם, תזכו לריקוד חושני ומגרה של מלצריות סקסיות בבגדי בלרינה, על שולחנכם. הנה בית חולים שגם יעמיד אתכם על רגליכם וגם יעמיד לכם.

 

 

 

 

 

הכה את המלצר

 

אכילה כידוע, היא אחת הדרכים לשחרור כעסים ותסכול. שחרור זה מתבטא באכילה מופרזת ובישראל, בהתנהגות גסת רוח כלפי מלצרית תמימה או סועד טרחן. אך אפילו האגרסיביות הישראלית היא כאין וכאפס לעומת המתרחש במסעדת Rising Sun Anger Release Bar , משהו כמו "בר שחרור הכעסים של הזריחה", בעיר Nanjing City  אשר בסין: שם משמש צוות המסעדה כשקי אגרוף לאורחיה. כ-20 מלצרים, מרופדים כמובן כהלכה, משרתים את הסועדים, אשר בוחרים את אנשי הצוות בהם הם רוצים לפגוע ולהעליב. מכאן הם רשאים להכות בהם כאוות נפשם, לצרוח ואף לנפץ כוסות זכוכית. תגובות שאצלנו בארץ מתעוררות לעתים בעת קבלת החשבון. את המסעדה יזם צעיר סיני בן 29, לפי רעיון דומה אליו נחשף ביפן והוא אומר שהזדמנות להכות מישהו הדומה לבוס שלך, נראית לו דרך בריאה ונכונה לשחרור כעסים המצטברים בחברה הלחוצה שלנו כיום. היינו מציעים יום חופשי אחד כזה לאזרחי ישראל, במזנון של הכנסת.

 

 

 

 

 

פנטום באופרה

 

אחרי שהתפרענו, הבה נשוב אל הציביליזציה. פילה רוסיני, כידוע, הוא סטייק העשוי מחלק אצילי ומובחר של שריר הפרה. אבל יש ארוחות שבהן כל האוכל הוא אופרה אחת גדולה. מסעדת  Wizard of the Opera בטוקיו, שאבה השראתה מהמחזמר של אנדרו לויד וובר "פנטום באופרה". היא ספונה וילונות קטיפה אדומים, עיצוב בארוקי והמאכלים המוגשים בה מעוצבים בהשראת מוסיקה. הרוטב יצייר תווים על הרוסיני או שתקבלו קינוח בצורת פסנתר כנף. למרות שפירושה של המילה אופרה באיטלקית הוא "יצירה", הרי רוב הדגש שהושם באופרה הברוקית, היה פחות על איכות היצירה ויותר על המפגש החברתי הנוצץ בין אנשי החברה הגבוהה, סיבה נוספת בעטייה באים למסעדות, בכדי לראות ולהראות. המלצרים אינם מזמרים כאן, ואולי טוב שכך.

 

 
 

טיסה נעימה

 

האוכל המוגש במטוסים לא נחשב כגורמה באופן מיוחד, עם זאת, מסעדת  A380 In-Flight Kitchen בטייפיי שבטייוואן, עיצבה את המסעדה שלה כמו מטוס נוסעים.  הצוות הלבוש במדי דיילי אוויר, מברך אתכם בהיכנסכם בטיסה נעימה. האוכל מוגש אמנם במגשי פלסטיק , אבל יש לכם אפשרויות בחירה רבות יותר מאשר עוף או דג. המסעדה ממוקמת בבניין משרדים אפרורי ורגיל. הבעלים, שהשקיע בעיצוב המסעדה כ-300 אלף דולאר, אומר שביקש להעתיק למסעדה, את הריגוש שמעניק מטוס הנוסעים The Airbus A380 המפורסם אשר הושק לפני כשנתיים. הנה הזדמנות טובה לחוות חווית טיסה, בלי הטרטור של ביקורת דרכונים וגרירת מזוודות.

 

 

 

 

 

בית הקפה של הצמרת

 

סביב עץ רדווד ב-  Auckland, New Zealand נבנה  .Yellow Treehouse Café זהו מבנה המזכיר אגוז קוקוס ענק וצהוב, אשר תוכנן בידי משרד אדריכלים מקומי, כדי לשמש כבית קפה במרומי עץ ביער והכל במטרה ליצור אטרקציה במסגרת מסע פרסום  לדפי זהב   של האזור. עתה משנסתיים ושכך מסע הפרסום, מושכר המבנה מעת לעת לזוגות המבקשים אירוח רומנטי ומבודד, החושף איך באמת מרגישים בצמרת.

 
 

 

עשרת שירי הרוק החזק ההורסים של כל הזמנים

11 ביולי 2009

 

 

Baby Please Don't Go – Them (Van Morrison)   /  Aerosmith

 

 

Seven Days – Ron Wood

 

Idiot Wind – Bob Dylan

 

Why Did Ya Do It – Marianne Faithfull

 

All Along The Watchtower – Jimi Hendrix

 

 

Little Wing – Jimi Hendrix

 

Miss You – The Rolling Stones

 

Young Man – The Who

 

In Dreams – Roy Orbison

 

Things Have Changed – Bob Dylan

 

דם על היםאלג'יר

 

 

הזמנה לועידת ישראל לאדריכלות ועיצוב 09 – היכל התרבות ת"א, 7/5/09. הכניסה חופשית

24 באפריל 2009
 
 

 

 

לוח אירועים – 14:00-24:00

 

 

"כאן ועכשיו" – 60 אדריכלים ומעצבים מובילים בתערוכה מייצגת

14:00-23:00 – תערוכת חתך מייצגת של הענף, המקיפה והגדולה שנערכה אי פעם בארץ, בה משתתפים אדריכלים ומעצבים מהבולטים בישראל:
עדה כרמי מלמד / יסקי-מור-סיון / חיוטין אדריכלים / משה צור / קימל אשכולות / קנפו כלימור / יער אדריכלים / טיטו אדריכלים / רפי ועדנה לרמן / אורבך הלוי / בר-אוריין אדריכלים / אמנון רכטר / חיים דותן / שי דותן / ברוך ברוך / טל עודד ואליזבט / רוני פרידמן / קהת-מנספלד / דני לזר / דוד נופר / שרון אדריכלים / פרי דוידוביץ' / קיקה ברא"ז / אלי ארמון / מרגלית סוכוי / ברוידא מעוז / עודד חלף / עודד לביא / בוקי צוקר / פיצו קדם / גד הלפרין / מיכאל אזולאי / אלרואי-חזק / דרור ברדה / סקורקא אדריכלים / רון גרינברג / יניב פפרמן / יבגי-סיטון / סרג' בן-דוד / רוזן – לינינברג / גיא וילקסון ודודי אזוז / בני שושני / סיגל ברנוביץ' וגלי אמית / ממון אדריכלים / אורבן קונקשן / פרוגרמה 1 / טחנה לעיצוב / רוני מורן / רוני פרידמן / נקודה די.אמ. / פיני לייבוביץ' / קובי קור / שרון דנציג / שרון נויימן / אוממי / מונקי ביזנס / תומר ספיר / טל גור / שחר פלג / I2D / אלכס פדואה / לורי רקנאטי / גלית אלוש / אנג'לה עומר / מיקלה סימאונה / קרן רוזן / TRIM

פאנל בנושא הבנייה הירוקה וקיימות

15:00-17:30 – "קיום וקיימות – אדם, סביבה, תרבות" – פאנל שיורכב מ-7 מצגות בתחומים: אופנה, עיצוב תעשייתי, עיצוב פנים, אדריכלות, תכנון נוף, מדיה ועיתונות ואומנות סביבתית. העולם מתמודד עם התופעה של התחממות כדור הארץ ובעקבותיו משבר אקולוגי חמור וכן, גידול משמעותי באוכלוסיית העולם המתבטאת בכך שלמעלה ממחצית תושבי כדור הארץ הופכים לעירוניים. בעקבות כך, עולם העיצוב והאדריכלות עוסק בהגדרה עדכנית של החיים העירוניים, על רובדיהם השונים, ובניסוח אורחות חיים בני קיימא, מתוך תקווה שאולי נוכל לעמוד באתגר האקלימי המתרחש נגד עיננו, ולהתמודד עם סופיות החומר  על פני כדור הארץ. שורת ההרצאות המתוכננת, תציג את המגמות המתגבשות בדיסציפלינות התכנון והעיצוב השונות ותשפוך אור על הכיוונים המסתמנים בתחומי האדריכלות, העיצוב התעשייתי , תכנון הנוף, האומנות, האופנה והשיח הציבורי. המרצים: אופנה – איילה רז (לשעבר ראש חוג במכללת שנקר). עיצוב תעשייתי  – אלכס  פדואה, ראש חוג עיצוב תעשייתי בשנקר. עיצוב פנים –  ארז שטיינברג. אדריכלות – דוד קנפו. נוף – אלי כהן , חברת  איילה. מדיה ועיתונות –  צפריר רינת, עתון הארץ.
הפאנל המתוכנן יחל ב 15:00 ויסתיים ב 17:30. משך כל מצגת מתוכננת עד 20 דקות. מנחה האירוע – דוד קנפו אדריכל

פאנל עיצוב פנים  

17:30-19:00 – מטעם אגודת אדריכלי הפנים בישראל. מארגנת: מעצבת פנים גניה שוורץ ובהשתתפות אריק בן-שמחון, שוקי שוורץ (טולמנ'ס) והשורה הראשונה של מעצבי הפנים הישראליים

השקת גיליון ראשון של המגזין הבינלאומי DOMUS בישראל

19:30-20:00 – המגזין הבינלאומי היוקרתי והמקצועי ביותר לאדריכלות ולעיצוב, יצא לאור מעתה גם בישראל, בעברית.
דומוס נוסד לפני 80 שנה במילאנו איטליה, הוא מופץ ב-92 מדינות ונחשב כמגזין הקובע, הנחשב והיוקרתי ביותר בעולם האדריכלות והעיצוב. במגזין מיטב העבודות העכשוויות, האדריכלים והמעצבים המובילים בעולם. הופעת המגזין הבינלאומי בארץ, מבטא רצון לשיתוף ישראל ברב שיח העולמי שהוא מקיים בתחומו בעולם ואפשרות לחשיפת היצירה הישראלית לעולם. דומוס ישראל יביא בפני הקורא הישראלי את הנעשה בחזית התכנון והעיצוב בעולם, ממגזין דומוס הבינלאומי, ויכלול כתבות על נושאים עכשוויים המעסיקים את החברה וקהילת המתכננים בישראל, בנושאי תכנון, מבחר מהעשייה בתחומי האדריכלות ועיצוב הפנים, עיצוב המוצר ואמנות עכשווית. המגזין מעוצב ומודפס בהפקה איכותית גבוהה ביותר, והוא מהווה מודל השראה לרוב המגזינים לעיצוב המתפרסמים בחו"ל. התכנים עוברים ביקורת קפדנית של המערכת הבינלאומית לצד המערכת הישראלית, המונה את השורה הראשונה של הכותבים, האדריכלים והמעצבים. במיוחד למגזין הישראלי יכתבו גם דמויות מוכרות בתחום בעולם, כמו המעצב הנודע אנדראה ברנזי.

מפגש קוקטייל עסקי בין יזמים לאדריכלים

מפגש למוזמנים בלבד. ישא דברים: ראש העיר רמת-גן מר צבי בר, מר הרצל חבס. סמנכ"ל בנק טפחות מר רוייטר.

טקס הענקת פרסי אות-העיצוב 09

20:00-22:00 – הענקת הפרסים לזוכים בתחרות השנתית של "האוסקר" של העיצוב הישראלי – "אות-העיצוב". לתחרות השנה הוגשו מעל אלף עבודות עיצוב ואדריכלות. שמות הזוכים ב"אות-העיצוב 09":
באדריכלות, תכנון עירוני ותכנון נוף: תכנון נוף להרחבת מסילת רכבת – אדריכלית מרגלית סוכוי / ככר דייכמן באוניברסיטת בן-גוריון  – חיוטין אדריכלים / בנין מטה חיל האוויר – יסקי-מור-סיון אדריכלים / מתחם מוסכים מרכזי ברמלה – אורבך הלוי אדריכלים ומהנדסים / ציון לשבח: בית מגורים ברחוב שטראוס 3 בתל-אביב – בר-אוריין אדריכלים.
בעיצוב פנים: מרכז לימוד – עדה כרמי מלמד אדריכלים / בית מגורים – אלרואי חזק אדריכלים / טסוקויומי בר –  STUDIO URBAN CONNECTION / תערוכת "חומר ללא חומר", מוזיאון ארץ-ישראל – טחנה לעיצוב / חוויה מוזיאלית בכותל המערבי – פרוגרמה 1  / תערוכה מסחרית – סטודיו רוני מורן
בעיצוב תעשייתי: מכשיר טלפון סלולארי זעיר – נקודה די.אמ. / שולחן קפה – נקודה די.אמ. בשיתוף פיני לייבוביץ' / כנפיים, סדרת ברזי אמבטיה – קובי קור / ציון לשבח: עמוד תאורה – שרון דנציג.
"אות העיצוב" נחשב לפרס היוקרתי בענף העיצוב והאדריכלות. הוא מאורגן על ידי ארגון ללא מטרות רווח בשיתוף ארגוני האדריכלים ובתי הספר לאדריכלות בישראל. הארגון מנוהל בידי חבר נאמנים מהשורה הראשונה של האדריכלים, המעצבים וראשי האקדמיות בארץ ואלה ממנים מדי שנה את השופטים בקטגוריות השונות של התחרות.

תערוכת עיצוב מאיטליה

האמנית תכשיטנית Alba Polenghi Lisca, מגיעה ארצה ביוזמת מכון תרבות איטליה ישראל, במיוחד לאירועי "אות-העיצוב". האמנית תתארח ביום האירוע בהיכל התרבות בתל-אביב.

פלסטיק – סלון עיצוב ישראלי צעיר

14:00-24:00 – תערוכה של מעצבי ומוצרי השנה הישראליים

ועוד אטרקציות, תצוגות, הפתעות, חידושים, מפגשים ואנשים…

בהפתעות:
– כיסא מנהלים מעוצב ע"י מעצב איראני, מצופה זהב 24 קרט בשווי חצי מליון שקל, יצירה אחת ויחידה הנודדת בעולם, אשר לוהקה לסרטו האחרון של ג'יימס בונד.

– תצוגה של בועת ענק, שפנימה מרופד בקטיפה ירוקה, ואפשר לשבת בה על כסאות של רוברטו קאבלי ולצפות בוידאו-ארט של טל שוחט.

יום "אות העיצוב" מאורגן על-ידי ארגון אות-העיצוב, בשיתוף משרד הבינוי והשיכון, אגוד המתכננים בישראל, ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל, אגודת אדריכלי הפנים בישראל, הפקולטה לאדריכלות הטכניון חיפה, בי"ס לאדריכלות ויצ"ו חיפה.

 
 
 

המגזין הבינלאומי מספר 1 באדריכלות ובעיצוב – בעברית

9 בפברואר 2009
 
 
 
עוד…
 
 

העניבה של סלבטורה פראגאמו

1 בנובמבר 2008
 

Triennale di Milano המוזיאון לעיצוב של מילאנו, מציג תערוכת עיצוב של מעצב איטלקי נודע: Salvatore Ferraggamo. הוא לא עיצב גופי תאורה ולא כסאות וגם לא קתדראלות. הוא יצר נעליים. פראגאמו (1898-1960) החל את דרכו בבית מלאכה קטן בדרום איטליה, שם ייצר נעליים מלאות ביופי פיוטי, בשלמות מקצועית, במלאכת-יד דקדקנית. כמו בני איטליה רבים מהדרום העני, הוא עקר עם משפחתו לאמריקה כדי לנסות מזלו שם. הנעליים הייחודיות משכו את תשומת לבם של עשירות העיר ותוך מספר שנים הפך פראגאמו לחביבן של כוכבות ואחר-כך גם לכוכבי הוליווד.

 

כיום פאראגמו הוא מותג הנמכר בהצלחה רבה במיטב החנויות המובחרות בעולם. התערוכה מציגה נעליים ותיקים שייצר, שיופיים עוצר נשימה ואפשר להתפעל מעבודת-היד הוירטואוזית. חלקם נעליים שעשו היסטוריה, על רגליהם של פרנק סינטרה, סופיה לורן, לורן באקול או כשרקדו סטפס עם ג'ין קלי ב"שיר אשיר בגשם".

 

 

נעליים ותיק של פראגמאמו בסקס והעיר הגדולה

בחלקה הראשון של התערוכה, אפשר היה לראות תמונות המתעדות את דרכו של פראגאמו לתהילה. אותי ריתק בתערוכה צילום ישן בשחור לבן, בו הוא מצולם בסדנא הקטנה שלו בדרום איטליה, כשהוא שוקד על חיתוך סוליית נעל מעור. פראגאמו יושב בגו זקוף וגאה, לבוש היטב ועונב עניבה וחותך סוליית נעל. העניבה של פראגאמו, כמו העניבה ששמים לצווארונם האיטלקים, אינה נובעת מגנדרנות, אלא מהכבוד למקצוע בו הם עוסקים, למלאכה שהם עושים. יש קו ישר המחבר בין בונה השידות האיטלקי מהמאה ה-15, שעמל וגילף שידה אחת לאורך שנים, מתוך אמונה ששלמותה ואיכויותיה מכבדות אותו – ועד לעניבה של פראגאמו, ועד לאחרון בשלני הפסטה בטריטוריות, המביא לך את צלחת הפסטה כשהוא לבוש סינר לבן והבעת פניו כשל אומן החושף בפניך בגאווה יצירת מופת.
התקנאתי באיטלקים על השורשים שלהם, על המסורת שהם מחויבים כלפיה. המעצב הישראלי יעצב כמו בחו"ל, כמו עיצוב איטלקי, אבל זה תמיד יהיה שטחי ומבלי להבין את השורשים מהיכן זה בא ואת המחויבות. מאחורי ההצלחה האיטלקית הזו, עומדת עבודה איכותית וגאונות יצירתית ולא מישהו שידע איך לשחק אותה ולייצר משהו שנראה מיליון דולר אבל לייצר אותו עלה שקל. 

לאונרדו דה וינצ'י ולואי ויטון

בעיני האיטלקים הישן והחדש הינם רצף אחיד, מקשה טבעית אחת. אפשר לראות בתערוכת ריהוט במוזיאון כמעט זה לצד זה, רהיט מגולף ומוזהב מתקופת הרנסאנס, ובהמשך ספריה של אטורה סוטסאס מתקופת ממפיס. כך ברחובות העיר ובמקומותיה, לואי ויטון, פרדה ופרגאמו, מוצגים בחללים שבחלקם בנויים מלבנים אדומות עתיקות, אפשר לראות בקירות חנויות ציורים עתיקים ומתקלפים ומכוניות חדישות דוהרות על פני כבישים מרוצפים באבנים עתיקות, שעוד זוכרות גלגלי כרכרות רומיות. גם את זה העתיקו הישראלים ובמסעדות שבקריית ההי-טק של הרצליה-פיתוח, קירות לבנים אדומות "עתיקות" והוילות נובו-רישיות מחופות בטיח חדשני המתקלף מזקנה. בערך כמו לקשט גינה בענפי עצים ירוקי עלים – בלי גזע ושורשים נטועים בקרקע.

 

 

כניסה לכיתות בבית הספר לאמנות Brera. הצילומים בפוסט: גיורא אוריין

בית הספר לאמנות Brera למשל, מתנהל במבנה בן מאות שנים ב-Via Brera. התלמידים רוחשים במסדרונות שתקרותיהם מקומרות וממכל עבר וגם בכיתות עצמן, ניצבים פסלים עתיקים. האווירה היא כמו בסרט על ימי הביניים.

טיפים לפטישיסטים

 

כשממשיכים ברחוב דרומה, מגיעים מקץ דקות ל-Plazza Duomo הקרויה על שם הקתדראלה הגותית הניצבת בה, שכולה כאילו גולפה ופוסלה באבן והנה מולה שוקקות חנויות המתפוצצות משפע של המיטב שמכל העולם כיום. אחת מהן היא החנות המפורסמת Rinascente, חנות הרשת הראשונה באיטליה ואולי בעולם כולו, המכילה 7 קומות של כל המותגים הנודעים: קומת הכניסה הריחנית שייכת לבשמים (דיור, קאלוין קליין, אסתי לאודר ועוד), קומה של תיקים, שתי קומות בגדי נשים וקומת בגדי גברים, קומת הקרקע שייכת לכלי בית (בין היתר עם תצוגה חביבה ולא יקרה של מוצרי אלסי) ואפשר לעלות לרקיע השביעי המוקדש לאוכל (רכישה וגם הסעדה) ולאכול באחד מבתי הקפה שעל הגג, הצופים אל הקתדראלה המפוסלת.

 

 

Rinascente,  שבע קומות של מיטב המותגים בעולם

 

 

הקומה השביעית בחנות, המוקדשת לאוכל

 

 

אחד מבתי הקפה שעל מרפסת גג הקומה השביעית, משקיף אל הקתדרלה

 

 

 

פיאצה דואומו, מבט למול המוביל לתיאטרון והאופרה לה סקלה

 

 

המול מכיל חנויות של מיטב המותגים בעולם, וגם חנות של הוצאת ריזולי בת חמש קומות של ספרים

 

 

חנות חובה אחרת במילאנו, בקצה השני של העיר, היא Corso Como 10, שזהו גם כתובתה של חנות הקונצפט (מתחם אופנה, כלי בית ובית קפה), שאת מוצריה אצרו באנינות אלוהית שתי נשים.

 

 

הכניסה למתחם קורסו קומו 10, בית הקפה

 

 

אזור אופנת הגברים בחנות

 

 

חמישה חללים של אלפי ספרי עיצוב, אמנות, ארכיטקטורה וצילום מכל העולם. על הקירות תערוכות צילום

 

 

מחוץ לחנות, קבוצת ContainerArt מפזרת קונטיינרים במילאנו, פירנצה, רומא וונציה, המכילים בתוכם התרחשויות אמנותיות להנאת העוברים ושבים

 

ביום ראשון (השבת הנוצרי) אפשר לשוטט באזור Navigli, בירידי השמונצעס העתיק על המדרכות העתיקות שלצידי תעלות המים (נהרות) שבנה לאונרדו דה-וינצ'י, ששימשו כאוטוסטראדות הראשונות לספינות המסחר.

 

 

יריד עתיקות ביום ראשון ב-Navigli

 

 

תעלות המים של ליאונרדו דה-וינצ'י ב-Navigli

 

 

אחת ממאות הטריטוריות עם האוכל הביתי לאורך התעלה

 

 

 

חצרות ב-Castello Storzesco

 

 

 

והפארק ליד

 

 

 

יום בחייו של האיש שיש לו כבר הכל

8 באוגוסט 2008

 

אפשר היה לצאת מהנחה שמי שיש לו כבר הכל, לא צריך שום דבר נוסף. אבל כבר שנו חכמינו: משביעו רעב. פשיטא, תמיד מי שהכי רעב הוא זה שהכי שבע. לפיכך, מי שיש לו כבר הכל, מסתבר שרוצה תמיד עוד יותר והוא גם מוכן לשלם על כך, והרבה. בואו נראה איך מעוצבים חייו של האיש שדואג שיש לו כבר הכל.

 

 

ויהי בוקר

 

במטבח מתוצרת פוגנפול, מותקנת תאורת לדים צבעונית, המתחלפת ומתאימה עצמה לכל מצב רוח. מחיר: 40 אלף יורו

האיש שיש לו כבר הכל נכנס בבוקר למטבח, ומשליט בו באמצעות תאורת הלדים, צבעוניות תכלכלה, רכה ומרגיעה, המתאימה למצב רוחו המנומנם עדיין

 

מכונת הקפה "ונוס" מיוצרת בעבודת-יד באופן אישי לרוכש, עם מספר סדורי כמו עבודת אמנות והיא אכן מוצגת במוזיאונים. מועדון הקפה מייבא אותה בהזמנה אישית תמורת 70 אלף יורו

הוא חייב קפה. הוא לוחץ על כפתור הפליז המגולף בעבודת-יד, שבמכונת הקפה "ונוס" שמייצרת ויקטוריה ארדואינו ומכין לעצמו ספל קפה ריחני ומעורר

ברשת קוק סטור נמכרת מנבטה חשמלית, המייצרת נבטים מזרעים, ללא צורך באדמה ובדישון. 665 שקל

הוא מתיישב לאכול ארוחת בוקר דיאטטית ואורגנית, עם נבטים שהנביט במנבטה חשמלית

 

ספות מעוצבות לחיות מחמד, באיקאה -375 שקל, ובפלורליס (בתמונה) ב-900 שקל

נביחה מפונקת שמשמיע הצ'יוואווה שלו המנמנם מפוהק על הספה הרכה והמעוצבת שלו, מזכירה לו כי זו העת להאכיל גם אותו

כלי אוכל לחיות מחמד, בעיצוב משל אלסי איטליה, בטולמנ'ס

את ארוחת הבוקר שלו אוכל הכלב בסט כלים צבעוניים ונעימים לעין, בגווני הזהב והצהוב ובעיצוב של אלסי

 

 

הטורביליון, שעון-יד מזהב הנמכר במהדורה מוגבלת בחברת מחוג וייס בפתח-תקווה, תמורת 180,000 שקל

הצצה מהירה בטורביליון שלו מראה כי הגיע השעה להתחיל את היום

 

מבריש הנעליים החשמלי המקשקש בזנבו, עיצוב ג'יאובנוני, הביטאט. 2,450 שקל

ולפני היציאה מהבית, הברשה זריזה לנעליים ב-Benny Brush, הלא הוא פסלון כלבלב מפלסטיק, הלובש מעיל המשמש כמברשת נעליים חשמלית ואף מקשקש בזנבו בעת מעשה, שעיצב Giovannoni השובב ורב ההומור

 

מחזיק מפתחות מזהב ומשובץ ביהלומים. עיצוב בועז קאשי, ככר המדינה. 12,000 שקל

כעת נוטל האיש שלנו את מפתחות הבית, אליו מחובר מחזיק מפתחות מזהב לבן המשובץ אבן רובי ויהלומים

 

אופני פרארי המיוצרים במפעל מכוניות המירוץ פורמולה 1, עם מערכת הילוכים הרווחת בטור דה-פראנס ומיוצרים בהתאמה אישית בגודל לפי בקשת הלקוח. משמשים גם כפריט לאספנים. להשיג ברוזן-מינץ תל-אביב, 49,999 שקל.

ויוצא לרכב על אופניי הפרארי הספורטיביים שלו, בנתיבים העקלקלים שבמרחבים הירוקים שמחוץ לאחוזתו

 

 

ויהי ערב

 

אסלה אוטומטית עם זכרונות, שגם מנגבת. חזי בנק, 30,000 שקל

בערב לובש האיש שלנו חלוק רך מגע ופוסע קלות לחדר האמבטיה. הוא מתיישב על האסלה הממוחשבת שלו לעשות צרכיו, וכשהוא מסיים, הוא פשוט רק לוחץ על הכפתור המפעיל את המנגנון המתוכנת, אשר מנגב ושוטף את אחוריו אוטומטית, ללא צורך בנייר טואלט. האסלה מתוכנתת עם זיכרון המכיל את כל הפעולות ואופני הביצוע שהאיש שלנו אוהב, יחד עם מד טמפרטורה השומר על האסלה בחום הרצוי לו (או בעצם לישבנו חלק העור)

 

מקלחון עם זרמי מים בצורת מפלים, ברזי עיסוי מרגיעים, תאורה מתכווננת בצבעים ומערכת מוסיקה. ברשת נגב, 85 אלף שקל.  

 

ברזים המצויידים בתאורת לדים הצובעים את זרמי המים בטוש שבמקלחת בכל צבעי הקשת. חזי בנק, 50 אלף שקל

כעת הוא נכנס למקלחון, מפעיל את תאורת הלדים הצבעוניים ואת ברזי העיסוי, המזרימים זרמי מים מרגיעים בכל חלקי גופו, בזמן שמערכת השמע שבמקלחון משמיעה מוסיקה נעימה

 

אמבטיה בצורת מקווה, עם מוסיקה ותאורת לדים רכה. רשת נגב

אמבטיה מפרוות פרה שוויצרית. רשת מודי

 

אנבטיה מצופה עור טבעי. רשת מודי. בספדה בנמל תל-אביב, נמכרת אמבטיית נטורופיל המצויידת במפזר ריח ארומתרפי, לתרפיה צבעונית, מוסיקה נעימה וג'קוזי עם מסז' עדין במיוחד. מחירה: 115 אף שקל

לקינוח הוא שוקע במים המקציפים ומבעבעים באמבטיה המצופה בעור שלו, לאחר שהפעיל את זרמי העיסוי שבה, את מפזרי הריח הארומתרפיים, את תאורת הלדים הצבעונית – והוא לא שכח אף להפעיל את מערכת המוסיקה, המלווה אותו בעת שהוא נוגס ממבחר פירות טרופיים טריים 

 

שמפניירת קורינתוס בהשראת בית-המקדש ההלניסטי, מכסף טהור, 8,500 שקל ברשת הצורפים

את הערב מסיים האיש שלנו מול הפלזמה הגדולה שבסלון שלו, כשהוא לוגם שמפניה מבקבוק שהוא דולה משמפניירת קורינתוס מכסף טהור. ואז בדיוק מצלצל הטלפון המוכסף שלצד כורסת הטלוויזיה שלו וחברתו הטובה מודיעה לו שהיא בדרך אליו – ובידה מתנה מיוחדת שקנתה לו, משהו מיוחד שעדיין אין לו – "הפתעה, הפתעה!".

 

הזמנה לאירועי יום האדריכל הישראלי

6 ביוני 2008

 

 

 

 

"יום-האדריכל הישראלי" – האירוע המרכזי השנתי

כנס עם הרצאות של מיטב האדריכלים ו-4 תערוכות

 ואהל סנטר בר אילן, ימים ד'-ה' 2-3/07/08, שעות 09:00-19:00

 

"יום האדריכל הישראלי" – האירוע הגדול והמרכזי בענף, יחול השנה לאורך יומיים ב-2-3 ביולי והוא יתקיים במרכז הקונגרסים "ואהל" בבר-אילן (שתכנן דניאל ליבסקינד). כמדי שנה, יבקרו באירוע אלפי אדריכלים ומעצבי פנים, יזמי נדל"ן ומתכננים (בשנה שעברה ביקרו באירוע 4,135 מבקרים).

 במרכז האירוע עומד הכנס השנתי, שהורחב השנה ליומיים של הרצאות בנושא: "עירוניות ומרכז עיר" וינתנו בו הרצאות של 20 ממיטב האדריכלים ומעצבי הפנים (מצ"ב רשימה) בנושאים מגוונים ומרתקים, החל מתכנון חוף הים של ישראל, אדריכלות ירוקה ועד לתכנון מקומות בילוי ויצירת חוויות בחללים.

 באירוע יתקיימו 4 תערוכות

א. תערוכת צילום "60 שנה של אדריכלות", של הצלם הוותיק משה גרוס (83), בצילומי אדריכלים

    ומבנים שהפכו עם הזמן להיסטוריה (כמו אל מנספלד ודורה גד בעת תכנון "מוזיאון ישראל").

ב. תערוכות סטודנטים: "החוג לעיצוב פנים במכללה למינהל" בנה העתק של שדרות רוטשילד, עם

    העצים, הקיוסקים, הספסלים והמסעדות – ויגישו באירוע טעימות של אוכל אמיתי.

    החוג ל"מבנה וסביבה" של בי"ס "שנקר" יציג תערוכה שבמרכזה אדריכל זאב רכטר.

ג. תערוכת חידושים וטכנולוגיות עכשוויות באדריכלות ובעיצוב מבנים.

 

הכנס אורגן על ידי עמותת "אות-העיצוב" בשיתוף עם ארגוני האדריכלים ובתי הספר לאדריכלות והכניסה לאירועים ולהרצאות היא בחינם.

 

יום האדריכל הישראלי – מרכז מידע: 09-7453134 ot.haitzuv@gmail.com

 

 

 

השמות הגדולים – מדריך למוצרי מעצבי-על בארץ

1 בפברואר 2008

 

אמנם אנחנו חיים במדינה פצפונת, מודים, אבל כל העולם עולה אליה לרגל: קשה למצוא כיום שם של מעצב-על או יצרנית יוקרתית שאי אפשר להשיג אצלנו – רהיטים וכלים של ארמני, קוואלי וורסצ'ה מאיטליה, אריחים של גוצ'י ומיסוני לצד כיורים מפוסלים של היון מספרד, מנורות של הפיליפ מצרפת, אגרטלים של חאדיד העירקית על שולחנות של ראשיד ממצרים לצד כסאות של ארד הישראלי. צריך רק להתרווח מול מסך הפלזמה – בעיצוב דיויד לואיס, כמובן וליהנות מהשפע.

 

 עולם פסיכדלי – קארים ראשיד

 

 

 

ראשיד עושה שימוש בחומרים חדשניים אך זולים, כמו פלסטיק, בצבעוניות פופית קלילה אך מודגשת. המעצב הפורה הזה, יליד מצרים שגדל בקנדה, מחזיק במעל 200 מוצרים, אשר מצד אחד נמכרים בצורה דמוקרטית ובמחירים עממיים לכל דכפין ומצד שני מוצגים ב-14 מוזיאונים מהחשובים בעולם.

 

 

 

 

סדרת כיסאות הבר סקופ Skoop Stool, בצבעוניות עליזה בכתום, צהוב, ורוד, לבן וכסוף, מפלסטיק עמיד ביציקה אחת, המתאים אותם גם לחוץ וגם לפנים הבית. 990 שקל, בונלדו איטליה, נטורה ברשפון.

 

 

 

השז לונג "שפרירית" נפתח מכסא סלוני רגיל ומקופל, בקווים זורמים ורכים. 13,950 שקל, בונלדו איטליה, נטורה. השטיח, אגב, בעיצוב פטרישיה אורקיולה עבור מורוסו איטליה ונמכר באקסלוסיב ב-12,000 שקל

 

 

 

 

 

 

 

 טפטים עם תבליטים וטקסטורות, 110 שקל למטר, גולדשטיין טפט גאלרי

 

 

 

 

 

 

 

 

אסלות, כיורים ואביזרי אמבטיה, רשת נגב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חזיון אורקיולי – פטרישיה אורקיולה

 

הרהיטים שלה לא מגניבים, לא סקסיים, לא מתפשרים על שום אופנה שלטת ולא צועקים "רהיט של מעצב". הם פשוט מושלמים ומשתלטים בצורה חסרת בושה על הבית. כל אובייקט נתפס לא כפריט בודד ומנותק אלא כחלק מנוף ביתי ומזכירים את שורשיה של המעצבת כארכיטקטית.

 

 

 

 

 

 

 

ספת היילנדס, נמכרת בחלקים, 30,000 שקל, מורוסו איטליה, אקסלוסיב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שלישית שולחנות קפה בחיתוכי לייזר – גדול, בינוני וקטן. 3,850 שקל לשלישיה, הביטאט

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כורסת סמוק, חלק ממערכת ישיבה בסגנון שנות ה-80, 18,000 שקל, מורוסו איטליה, באקסלוסיב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רהיטים מפוסלים בהומור – רון ארד

 

אנחנו אוהבים להגדיר את המעצב יליד תל אביב כישראלי והאנגלים מגדירים את המעצב הזה החי בלונדון כאנגלי. להצלחה הרבה אבות. לארד שם בינלאומי ועיצוביו האמורפיים והמעוקמים פורצי דרך וצורה ולאחרונה נעשים פיסוליים יותר ויותר עד שהם הופכים לאובייקט אמנותי. 

 

 

 

 

כסאות "ליטל אלברט" (מהקולקציה "ויקטוריה ואלברט"), מורוסו איטליה, 18,000 שקל באקסלוסיב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"כורסת E גדולה", (מהקולקציה "ויקטוריה ואלברט"), החל מ-13,000 שקל, מורוסו איטליה, אקסלוסיב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כורסאת פרח מפלסטיק, דריאדה, 3,970 שקל בהביטאט  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

צורה לה – זהא חאדיד

 

לצד המבנים שתכננה האדריכלית הבינלאומית ילידת עירק, היא ציירה אובייקטים נועזים בדמיון כה פרוע, שמהבקרים הגדירו אותם כבתים שהטכנולוגיה המודרנית לא מסוגלת לבנות. אולי לכן היא יישמה את חזיונותיה ברהיטים – דינאמיים, חייתיים, חלקם אדירי מימדים, הממציאים את הצורות הגיאומטריות מחדש.

 

 

 

 

 

גוף תאורה דינאמי גם בצורתו וגם משנה צבעים מאדום לצהוב ולכחול. גובהו 2 מטר ורוחבו מטר וחצי. קמחי תאורה. מחירו: 1,080,000 שקל (לא טעיתי במחיר).

 

 

מערכת הישיבה מון-סיסטם בצורת ירח, שונה מכל זווית שמסתכלים עליה. B&B איטליה, הביטאט.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אגרטל בגובה 2 מטר (נראה אתכם מוצאים פרחים תואמים), 20,000 שקל בהביטאט 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הבית כקרקס – היימה היון

 

הכוכב החדש והצעיר של עולם העיצוב, יליד ספרד, מעצב הכלאות תיאטרליות ססגוניות, בגנדור אקסרוונגרטי, עתיר מטאפורות ועם הרבה הומור. הוא מגדיר את סגנונו בפשטות כ"ברוק דיגיטלי ים תיכוני". העיצוב שלו על גבול האמנות וכולל פיסול קרמי וגרפיקה מקושקשת (ובעיקר על הקירות).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חדרי אמבטיה בזוהר הבארוק, כשהפריטים מעוצבים כריהוט. כיורים משולבים ביחידה אחת עם מנורות ומראות. הגוון לבן נקי עם זהב אלגנטי, שחור וצהוב, מכוסים לכה מבריקה. כיור כולל מנורה ומראה 14,000 שקל ומערכת אמבטיה 74,000 שקל, חזי בנק, דיזיין סנטר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קולקצית גופי התאורה "פונגי" בצורת פטריות מפורצלן, החל מ-1,300 שקל, קימחי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ועוד שלל רהיטים וכלים בעיצוב מעצבי-על

 

 

אי אפשר בלי טורד בונטייה, מאחר ובטח כבר יש לכם את אהיל הפרחים והשרכים שלו (950 שקל באקסלוסיב) אז הנה ספה פחות מוכרת. מורוסו איטליה, אקסלוסיב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כורסאות "מדמואזל" של פיליפ סטארק, עטויות בבדי מיסוני. 2,700 שקל, הביטאט

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

השרפרפים והכסאות "לואי גוסט" (רוחו של לואי) שאף הם הפכו כבר שכיחים אצלנו, החל מ-450 שקל בהביטאט וברז של פיליפ סטארק ברשת נגב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ברז ממגוון עיצוביו של אנטוני צ'יטריו למטבח, רשת נגב 

 

 

 

 

 

 

אריחי פסיפס בעיצוב מעצבת האופנה פטריציה גוצ'י, המשלבים אבנים מצופות זהב 24 קארט וזכוכיות סברובסקי, 300 שקל לשטיח 25/40, מודי 

 

 

 

 

אריחי רצפה של ורסצ'ה, מודי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מערכת "פרימוורה" כלי שתיה והגשת עוגות של ורסצ'ה, כ-300 שקל לכל יחידה, רוזנטל ככר-המדינה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

צלחת הגשה, 949 שקל, ורסצ'ה, רוזנטל ככר המדינה 

 

 

 

 

 

 

קערת הגשה מזכוכית עם ראש המדוזה מהמיתולוגיה המפוסל המזוהה עם ורסצ'ה, 2,100 שקל, רוזנט ככר המדינה 

 

 

 

 

 

 

 

צלחות הגשה של מרסל וונדרס, 1900-3,500 שקל, הביטאט

 

 

 

 

 

 

ספה בריפוד מודפס של מרסל וונדרס למורוסו איטליה באקסלוסיב וצמד ספות חדשות עם הדפסים מעולמו של וונדרס (כמו הדיוקן המפורסם שלו עם אף הליצן הכדורי והאדום), בקרני תכלת

 

 

 

מנורת ליף בעיצוב איב בהאר (אגב, המעצב של מחשבי אפל). תאורת לד, נגיעת אצבע בבסיסה משנה את הזווית ואת עצמת התאורה. 4500 ₪, להרמן מילר, בפיטרו חולון ובקרני תכלת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דיויד לואיס, מהמעצבים המיתולוגיים של המאה החולפת, הפך את מוצרי האלקטרוניקה של B&O לסמן הימני של הקדמה בתחום ולמושא חיקוי. קשה למצוא חובב סטייל אמיתי שאינו מחזיק מוצר של היצרנית הדנית הזו. בתמונה: מערכת קולנוע ביתי עם מסך שטוח 50', 140,000 שקל, ומכשיר טלפון, 5,500 שקל, טופ-אודיו

 

 

 

 

 

 

 

 

הזמנה לאירועי יום האדריכל – 20/12/07

15 בנובמבר 2007

 

 
 

 

………………………………………………………………………………………………………………………………

 

 

לוח ההרצאות בכנס יום-האדריכל

…………………………………….

 

 

 

09:00-09:10       קבלת פנים וביקור בתערוכה

 

09:10-09:25       דברי פתיחה: אדריכלית אנדה בר, יו"ר עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל

 

מושב א' \ אדריכלות לגובה

 

09:25-09:55       ישראל גודוביץ, גודוביץ אדריכלים – 40X40

                        40 מגדלים 40 שנה

 

10:00-10:25       הרצאה מקצועית – פרופסור מארק גלר –חימום ע"י סרטים אמורפים

 

10:25-10:55       טלי יער-קוסט, יער אדריכלים – התחדשות עירונית

התחדשות עירונית במרכזי ערים: ציפוף, בניה לגובה – תוך שמירה על הרקמה

העירונית ואיכות החיים.  הדגמה של תכנון פרויקט  "כיכר השוק" – מתחם השוק הסיטונאי בת"א ופרויקט "סומיל" – מתחם ארלוזרוב- אבן גבירול- ז'בוטינסקי, ת"א

 

11:00-11:15       מבוא מקצועי קצר – פיני אוסט – צלילות בהשקפה: הצללה שקופה. טכנולוגיות חדשות בעולם בהצללה

 

11:15-11:45       אמיר מן, אמיר מן-עמי שנער אדר' ומתכנני ערים – אטום שקוף – שקוף אטום

נושא תיאורטי וביטויו בעבודותינו.

 

11:45-12:00       – – הפסקה וסיור בתערוכה – –

 

 

 

מושב ב' \ מקומיות

 

12:00-12:30       דוד גוגנהיים, גוגנהיים/בלוך אדריכלים ומתכנני ערים – אדריכלות כיצירת מקום הישראליות היום היא פסיפס של מאוויים, מאגר של זיכרונות, שתי וערב של מיתוסים. כך גם האדריכלות הישראלית כיום היא אדריכלות פרטית עם הבנות פרטיות של מקום וזמן תוך התייחסות דיאלקטית בין מיתוס והיסטוריה, כפי שנמצא בדבריו של שר החינוך והתרבות הראשון של מדינת ישראל – בן ציון דינור – "מן הידועות היא שכל היסטוריוגרפיה דנה על "הימים ההם" מתוך עמדה של "הזמן הזה", מהתעניינותה זאת ומתוך ראייתה את הדברים, היא מפרשת אותם ומסבירה אותם אף "שהכרת העבר" ביסודה נשארה כמו שהייתה ואין צריך לאמר שהכרת העבר הקרוב היא כולה קשורה ושזורה בתודעה העצמית של הדור".

 

12:35-13:00       הרצאה מקצועית קצרה – אדריכלית שירן גולן. אקוסטיקה ודקורציה. אורבונד

 

13:00-13:30       אדריכל דוד קנפו, קנפו-כלימור אדריכלים – באוהל האוניברסלי

בדיקת גבולות המקומיות בעידן של זהויות תרבותיות משתנות באתגר הגלובליזציה

 

13:35-14:05       דוד נופר, נופר דוד אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ – שקיפות עמימות ופורוזוביות הצצות לפרשנויות היפניות הטריות ביותר במקביל להתנסויות מקומיות

 

14:05-14:25       – – הפסקה וסיור בתערוכה – –

 

 

 

מושב ג' \ פרט וכלל

 

14:25-14:55       אדריכל דני לזר, דני לזר אדריכלים – המקום והדרך

                        עבודות נבחרות של המשרד

 

15:00-15:25       הרצאה מקצועית קצרה – שחר לנדאו: טכנולוגיות חדשניות בתכנון פתחים ויצור דלתות

 

15:25-15:55       גנית מייזליץ כסיף, אודי כסיף, מייזליץ-כסיף – פרט וכלל

מבחר עבודות 1994-2007

 

16:00-16:30       קיקה ברא"ז שורץ, קיקה ברא"ז אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ

"כשחזון פוגש מגורים" – טיפולוגיות מגורים בארץ ובחו"ל

 

16:30-16:50       – – הפסקה וסיור בתערוכה – –

 

 

 

מושב ד' \ נושא ומיתוג

 

16:50-17:20       גד הלפרין, סטודיו גד עיצוב ותכנון אדריכלי בע"מ – "המרחב האנושי"

 

17:25-17:50       הרצאה מקצועית: Salvatore Figliuzzi, חברת "אינטרפרינט גרמניה", מגמות עיצוב חדשניות

                        בתחומי הפורמייקה והמלמין. באנגלית. מזונית י.ש.ר.ל.

 

17:50-18:20       שמוליק בילגוראי וקרן פוזנר, בילגוראי-פוזנר – עיצוב ומיתוג רשתות קמעונאיות

פיתוח של קונספט עיצובי לרשת החדשה "twentyfourseven"

 

18:25-18:55       צילה זק – הקשר בין עסקים, מיתוג ועיצוב

עיצוב שווה כסף והרבה. העיצוב הוא מנוע צמיחה, שהפך להיות נושא מרכזי באג'נדת המנכ"לים בעולם. ההבדל בין מוצר למשנהו, בין חברה לחברה, אינו בטכנולוגיה, אלא בעיצוב חווית המשתמש – בעיצוב המוצר וסביבתו. מעצבים עם הבנה רחבה בעסקים ובתעשייה, יכולים לייעץ לחברות כיצד להתפתח עסקית. דוגמאות מעבודותינו: רשתות בן עמי, לחם ארז, קפה הלל, סאקס ועוד.

 

18:55-19:05       – – הפסקה וסיור בתערוכה – –

 

 

 

מושב ה' \ קצת אחרת

 

19:05-19:35       צבי לישר, לישר צבי אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ – אדריכלות נושאית

                        אדריכלות המשקפת את נושא ו/או תפקוד הפרויקט בארץ ובעולם

 

19:35-20:00       הרצאה מקצועית: ערן גרבינר – הבית החכם  תכנונו ועיצובו. טופ-אודיו

 

20:00-20:30       גידי פובזנר, שמעון פובזנר גדעון פובזנר אדריכלים – בתי ספר: קצת אחרת

מעט על נסיוננו לתכנן מבני חינוך שיהיו קצת פחות משעממים מהלימודים עצמם

 

20:35-21:00       הרצאה מקצועית: ארז קורצמן – היצירה כטכנולוגיה עכשווית. בלורן

 

21:05-21:35       מיכל ויטל, תכנון ויעוץ לבניה ירוקה – בניה בחבילות קש  strawbale building  יישום עקרונות הבניה הירוקה בשיטת בניה בחבילות קש. פרויקטים לדוגמא, בעיות  וחסמים, פתרונות והתקדמות מבחינת תקינה

 

 

 

 

 

 

 

……………………………………………………………………………………………………………………………

יתכנו שינויים בסדר ההרצאות, איחור או הקדמה בטווח של חצי שעה. מומלץ להתעדכן קרוב למועד

לוח ההרצאות המצ"ב מעודכן מיידית ונישמר מעודכן כל העת בכל שינוי

 

 

 

 

 

http://www.wohl-center.co.il/