גיורא אוריין: התרבות שלנו של יזמי נדל"ן ולא אדריכלות

כששחים בארץ עם אנשים מן הישוב בנושאי תרבות, כשקוראים את מוספי ומדורי התרבות בעיתונות, צופים בתכניות התרבות בטלוויזיה – עולה הרושם כי התחומים הנתפסים אצלנו כ"תרבות" – הם ספרות, תיאטרון, מוסיקה, מחול, קולנוע, אמנות. לא אדריכלות ועיצוב.

אדריכלות נתפשת כמשלח יד, כמקצוע. לכאורה אין לאדריכלים תפקיד תרבותי או חברתי, אלא הם סוג של קבלני עיצוב והפקה, טכנאים ביצועיסטים של יזמי נדל"ן ובעלי בתים. כך במקום שבו דורשים מאדריכלים להיות טכנאים וביצועיסטים, הופכים תחומים אלא למשלח יד ולא לאמנות. מעצבי הפנים הם ועדת קישוט של מבוגרים. עיצוב מוצר נתפס בתקשורת כעניין למדורי הצרכנות, לייפסטייל. חדשה על עיצוב מדליק של מסעדת שף ידוע או וילה לאלפיון, תזכה לקדימות, לשטח נרחב ודשן יותר בכרומו צבעוני, על פני ידיעה על אדריכל שזכה בפרס ישראל או תכנן מבנה לציבור.

להמשיך לקרוא גיורא אוריין: התרבות שלנו של יזמי נדל"ן ולא אדריכלות

מודעות פרסומת

גיורא אוריין: אני בוחר אמנות שמבקרי אמנות לא מכירים

גיורא אוריין מוכר כיזם נדל"ן, עם פעילות ציבורית מפרגנת בתחומי האדריכלות והעיצוב, אבל הבית שלו מראה יותר מכל את אהבתו דווקא לאמנות ישראלית. בהתייחסות שלו לכל פריט אצלו, ניכרת גם אהבה רבה לאמנים עצמם. כמעט את כל פריטי האמנות אצלו בבית, הוא רכש ישירות מהאמן עצמו וכל סיפור על פריט אמנות, מתחיל באמן שיצר אותו: "אפשר לראות את האישיות של האמן ביצירה. זה חלק מהקשר הרגשי שלי אליה. אני לא ארכוש עבודה מאמן שלא אתחבר אליו כאדם".

הבית הצנוע במראה, בשכונה אינטימית ושקטה בשרון, אינו מסגיר את פנימיותו רבת הפנים.

להמשיך לקרוא גיורא אוריין: אני בוחר אמנות שמבקרי אמנות לא מכירים